התחל את המבחן

האם טיפוס האישיות שלך יכול להשתנות? מה מראים מחקרי אורך

צוות 64 Types · עודכן ב־20 באוקטובר 2026 · 5 דקות קריאה · 9 מקורות שפורסמו

כן. האישיות יציבה למדי, אבל לא בלתי ניתנת לשינוי. המיקום שלך ביחס לאחרים נעשה יציב יותר עם הגיל,[1] אבל הרמות הממוצעות של התכונות זזות לאורך הבגרות: רוב האנשים נעשים מצפוניים יותר, יציבים יותר רגשית ובטוחים יותר בעצמם חברתית, בעיקר בין גיל 20 ל־40.[2] תכונות משתנות גם בעקבות התערבויות. ניתוח של 207 מחקרים מצא שינויים ברורים בתוך 24 שבועות בממוצע, בעיקר ביציבות הרגשית,[3] ומחקרים אקראיים מבוקרים מראים שאנשים שמחליטים לשנות תכונה יכולים להזיז אותה באופן מדיד בתוך כמה חודשים.[4][5]

גם קוד הטיפוס שלך יכול להשתנות מסיבה פשוטה יותר: אם אתה קרוב לאמצע באחת התכונות, הבדלים קטנים בין שתי מדידות מספיקים כדי להפוך את האות. המדריך הזה עוסק בשניהם.

שני סוגים של יציבות

חוקרים מבחינים בין שתי שאלות שקל לבלבל ביניהן:

  • יציבות הדירוג: האם אנשים שומרים על מיקומם ביחס לאחרים? אם בגיל 20 היית מצפוני יותר מרוב חבריך ללימודים, האם זה עדיין נכון בגיל 50?
  • שינוי ברמה הממוצעת: האם הרמה הממוצעת של התכונה עולה או יורדת עם הזמן אצל כולם יחד?

שניהם יכולים להיות נכונים בו בזמן. דור שלם יכול להיעשות מצפוני יותר עם הגיל (שינוי ברמה הממוצעת), בעוד שהיחידים שומרים ברובם על מקומם בתוכו (יציבות הדירוג).

יציבות הדירוג עולה עם הגיל

מטא־אנליזה של 152 מחקרי אורך אספה יותר מ־3,200 מתאמים בין מדידות חוזרות. באותו מרווח בין מדידות, כ־6.7 שנים בממוצע, היציבות עלתה מ־0.31 בילדות ל־0.54 בשנות הלימודים באוניברסיטה ול־0.64 סביב גיל 30, והתייצבה סביב 0.74 בין גיל 50 ל־70. ככל שהמרווח בין המדידות היה ארוך יותר, היציבות הייתה נמוכה יותר.[1]

יציבות הדירוג של האישיות לאורך ~6.7 שנים, לפי גיל (Roberts ו־DelVecchio, 2000)
תקופת גילמתאם בין מדידות חוזרות
ילדות0.31
שנות האוניברסיטה0.54
סביב גיל 300.64
בין גיל 50 ל־70כ־0.74

אפילו הרמה הזו נמוכה בבירור מ־1.0. מתאם של 0.74 פירושו שאנשים שומרים פחות או יותר על מקומם, אבל רבים זזים באופן ניכר ביחס לבני גילם.

איך תכונות משתנות לאורך החיים

מטא־אנליזה של 92 מדגמי אורך הראתה איך הרמות הממוצעות של התכונות משתנות מגיל ההתבגרות ועד הזקנה.[2]

שינויים אופייניים ברמה הממוצעת (Roberts, Walton ו־Viechtbauer, 2006)
תכונהדפוס אופייני
מצפוניותעולה, בעיקר בערך בין גיל 20 ל־40
יציבות רגשיתעולה, בעיקר בערך בין גיל 20 ל־40
דומיננטיות חברתית (הצד האסרטיבי של המוחצנות)עולה, בעיקר בערך בין גיל 20 ל־40
חיוניות חברתית (הצד החברותי של המוחצנות)עולה בגיל ההתבגרות, יורדת בזקנה
פתיחותעולה בגיל ההתבגרות, יורדת בזקנה
נעימותמשתנה בעיקר בזקנה

ארבע משש קטגוריות התכונות השתנו באופן מובהק גם בגיל העמידה ובזקנה, כך שהתפתחות האישיות לא נעצרת בגיל 30.[2]

במונחים של 64 Types, המשמעות היא שהאותיות J/P ו־C/R הן אלה שנוטות לזוז הכי הרבה לאורך הבגרות, בדרך כלל לכיוון J (מאורגן) ו־C (רגוע).

טיפול והתערבויות אחרות משנים תכונות

ניתוח שיטתי של 207 מחקרים, רובם על טיפול קליני, הראה שהתערבויות היו קשורות לשינויים ברורים במדדי תכונות אישיות בתוך 24 שבועות בממוצע (למשל d = 0.37). יציבות רגשית השתנתה הכי הרבה, ואחריה מוחצנות. לסוג הטיפול כמעט לא הייתה חשיבות, מי שטופלו בגלל חרדה השתנו הכי הרבה, והשינויים נשמרו במדידות שאחרי סיום הטיפול.[3]

זה אחד הממצאים המעודדים ביותר בחקר האישיות. נוירוטיות גבוהה קשורה מאוד לחרדה ולדיכאון,[6] והיא גם התכונה שמגיבה הכי טוב לטיפול. ראה נוירוטיות ויציבות רגשית.

האם אפשר לשנות את האישיות במכוון?

רוב האנשים אומרים שהיו רוצים לשנות כמה מהתכונות שלהם.[4] שני ניסויים אקראיים בני 16 שבועות בדקו אם לרצון לשינוי יש משמעות. מי שהציבו לעצמם מטרה להגביר תכונה של Big Five הראו בדרך כלל עלייה אמיתית, גם בדיווח העצמי וגם בהתנהגות היומיומית הקשורה לתכונה. התערבות מסייעת אחת לא עבדה, ואילו אחרת, שבה המשתתפים למדו לבנות תוכניות אם–אז קונקרטיות (כוונות יישום), עזרה להם להשתנות.[4]

מחקר אקראי גדול יותר, עם 1,523 משתתפים, בדק אפליקציית אימון בטלפון במשך שלושה חודשים. לעומת קבוצת ביקורת ברשימת המתנה, מי שרצו להגביר תכונה דיווחו על עלייה ברורה (d = 0.52), וגם חברים, משפחה או בני זוג הבחינו בשינויים בכיוון הרצוי (d = 0.35). השינויים נשמרו שלושה חודשים אחרי סוף התוכנית. אצל מי שניסו להפחית תכונה, השינויים שאחרים הבחינו בהם לא היו מובהקים.[5]

אלה אפקטים ממוצעים אצל מתנדבים בעלי מוטיבציה, שנמדדו בעיקר בדיווח עצמי. הם מראים ששינוי אפשרי, לא שכל תכונה ניתנת לשכתוב כרצונך.

איך לשנות תכונה: גישה מבוססת ראיות

  1. בחר תכונה אחת וכיוון קונקרטי. למשל “להיות מאורגן יותר בעבודה”, לא “להיות אדם טוב יותר”.
  2. תרגם אותה להתנהגות. תכונות הן דפוסי התנהגות מתמשכים; כשההתנהגות משתנה, התכונה לעיתים קרובות באה בעקבותיה. מחקרי השינוי הרצוני מדדו את שניהם.[4]
  3. בנה תוכניות אם–אז. “אם זה יום שני בתשע בבוקר, אז אתכנן את השבוע לפני שאפתח את הדוא״ל.” זו הטכניקה שעבדה במחקר האקראי.[4]
  4. תרגל חודשים, לא ימים. התוכניות המוצלחות נמשכו בין 16 שבועות לשלושה חודשים.[4][5]
  5. במקרה של חרדה או עצב, פנה לטיפול מוכח. בניתוח שהוזכר, הטיפול הביא לשינויים הגדולים ביותר בתכונות, בעיקר ביציבות הרגשית.[3]
דוגמאות לתוכניות אם–אז לתכונות שונות (המחשות מעשיות, לא תרחישים שנבדקו)
מטרהדוגמה לתוכנית אם–אז
להיות מאורגן יותר (לכיוון J)אם סיימתי פרק עבודה, אז אכתוב את הצעד הבא לפני שאסגור את המחשב.
להיות רגוע יותר (לכיוון C)אם אשים לב שאני מדמיין אסונות, אז אכתוב את המחשבה המדאיגה ואת הפעולה הקונקרטית הבאה.
להיות חברותי יותר (לכיוון E)אם הגעתי למפגש, אז אציג את עצמי לאדם חדש אחד בעשר הדקות הראשונות.
להיות חם יותר (לכיוון F)אם עמית מספר לי על בעיה, אז קודם אשאל איך הוא מרגיש ורק אחר כך אציע פתרון.
להיות סקרן יותר (לכיוון N)אם יש לי שבת פנויה, אז אנסה תערוכה, ספר או מתכון שהייתי מדלג עליהם בדרך כלל.
טיפ מעשי

אחרי כמה חודשים, שאל מישהו שמכיר אותך היטב אם הוא שם לב להבדל. במחקר האפליקציה, צופים מבחוץ הבחינו בשינויים אמיתיים,[5] ומבט מבחוץ מגן עליך מהמצב שבו רק התחלת לתאר את עצמך אחרת.

יציבה מספיק כדי שתהיה חשובה, גמישה מספיק כדי להשתנות

שני חצאי הראיות חשובים. האישיות יציבה מספיק כדי שתכונות שנמדדות היום ינבאו תוצאות בעוד שנים רבות, כמו תמותה, גירושים והצלחה מקצועית, בערך באותה מידה כמו מעמד חברתי־כלכלי ויכולת קוגניטיבית.[7] והיא גמישה מספיק כדי שהגיל, הטיפול והתרגול המכוון ישפיעו עליה.[2][3][5]

דרך מועילה להחזיק בשני הרעיונות: התכונות שלך מתארות את הגדרות ברירת המחדל הנוכחיות שלך, את הדרך שבה אתה פועל בדרך כלל כשאינך משקיע מאמץ מיוחד. קשה לשנות ברירות מחדל בתוך שבוע, אבל בתוך חודשים או שנים הן בהחלט יכולות להשתנות.

למה קוד הטיפוס שלך יכול לנדוד במבחן חוזר

רוב השינויים בקוד בן ארבע האותיות במבחן חוזר לא קשורים לשינוי באישיות. הציונים מתקבצים סביב האמצע,[8] וכל מי שקרוב לגבול עלול לקבל אות אחרת בגלל טעות מדידה רגילה, משהו שניתוחים של MBTI מצביעים עליו כחולשה מרכזית של גישת הטיפוסים.[9]

64 Types נותן לך אחוזון לכל תכונה ומסמן כמקרה גבול כל מה שנמצא פחות מ־10 נקודות מהממוצע, יחד עם הקוד החלופי שאתה עשוי לקבל בפעם הבאה. אם INFP-RM הפך ל־INFJ-RM והציון שלך ב־J/P הוא באחוזון 52, שום דבר חשוב לא השתנה. ראה עד כמה מבחני אישיות מדויקים?

שאלות נפוצות

באיזה גיל האישיות מפסיקה להשתנות?

אף פעם לא לגמרי. היציבות מגיעה לשיא של כ־0.74 בין גיל 50 ל־70,[1] וארבע משש קטגוריות התכונות ממשיכות להשתנות בגיל העמידה ובזקנה.[2]

איזו תכונת אישיות משתנה הכי הרבה?

לאורך החיים, מצפוניות, יציבות רגשית ודומיננטיות חברתית עולות בצורה הברורה ביותר בבגרות המוקדמת.[2] בטיפול, יציבות רגשית משתנה הכי הרבה.[3]

האם טיפול יכול לשנות את האישיות?

בממוצע, כן. ב־207 מחקרים, התערבויות היו קשורות לשינויים ברורים בתכונות בתוך כ־24 שבועות, בעיקר ביציבות הרגשית, והשינויים נשמרו אחרי הטיפול.[3]

למה טיפוס האישיות שלי השתנה?

בדרך כלל כי לפחות תכונה אחת קרובה לאמצע, והבדל קטן הופך את האות.[8] שינוי אמיתי לאורך חודשים או שנים אפשרי גם הוא, בעיקר במצפוניות וביציבות הרגשית.[2]

מקורות

  1. Roberts, B. W., & DelVecchio, W. F. (2000). The rank-order consistency of personality traits from childhood to old age: A quantitative review of longitudinal studies. Psychological Bulletin, 126(1), 3–25.
  2. Roberts, B. W., Walton, K. E., & Viechtbauer, W. (2006). Patterns of mean-level change in personality traits across the life course: A meta-analysis of longitudinal studies. Psychological Bulletin, 132(1), 1–25.
  3. Roberts, B. W., Luo, J., Briley, D. A., Chow, P. I., Su, R., & Hill, P. L. (2017). A systematic review of personality trait change through intervention. Psychological Bulletin, 143(2), 117–141.
  4. Hudson, N. W., & Fraley, R. C. (2015). Volitional personality trait change: Can people choose to change their personality traits? Journal of Personality and Social Psychology, 109(3), 490–507.
  5. Stieger, M., Flückiger, C., Rüegger, D., Kowatsch, T., Roberts, B. W., & Allemand, M. (2021). Changing personality traits with the help of a digital personality change intervention. Proceedings of the National Academy of Sciences, 118(8), e2017548118.
  6. Kotov, R., Gamez, W., Schmidt, F., & Watson, D. (2010). Linking "big" personality traits to anxiety, depressive, and substance use disorders: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 136(5), 768–821.
  7. Roberts, B. W., Kuncel, N. R., Shiner, R., Caspi, A., & Goldberg, L. R. (2007). The power of personality: The comparative validity of personality traits, socioeconomic status, and cognitive ability for predicting important life outcomes. Perspectives on Psychological Science, 2(4), 313–345.
  8. Bess, T. L., & Harvey, R. J. (2002). Bimodal score distributions and the Myers-Briggs Type Indicator: Fact or artifact? Journal of Personality Assessment, 78(1), 176–186.
  9. Pittenger, D. J. (2005). Cautionary comments regarding the Myers-Briggs Type Indicator. Consulting Psychology Journal: Practice and Research, 57(3), 210–221.

איך אנחנו כותבים את המדריכים: כל טענה מדעית מפנה למקור שפורסם, גודלי האפקט מוצגים כפי שפורסמו, ועצות שחורגות מהראיות מסומנות כטיפים מעשיים. קרא על השיטה שלנו. מצאת טעות? כתוב לנו לכתובת [email protected].

מדריכים קשורים