התחל את המבחן
תפריט
עשה את המבחן בחינם
שפה

האם אפשר להרחיב את 16 טיפוסי האישיות ל־64?

כן. ואם עושים את ההרחבה נכון, פותרים בדרך גם את הבעיה המדעית העיקרית של מבחני טיפוסים בני ארבע אותיות.

1. מה ארבע האותיות מודדות בפועל

כשחוקרים נתנו לאותם אנשים למלא גם את MBTI וגם שאלון Big Five, ארבעת הסולמות של MBTI תאמו ארבע מתכונות Big Five: E/I למוחצנות, S/N לפתיחות (שתיהן בעוצמה), T/F לנעימות ו־J/P למצפוניות (שתיהן במידה בינונית). לתכונה החמישית של Big Five, נוירוטיות (ההפך מיציבות רגשית), לא היה מקבילה ב־MBTI. [1] במילים אחרות, 16 הטיפוסים הם חלוקה גסה של ארבע תכונות אמיתיות, וחסרה בהם תכונה חשובה אחת.

2. שתי האותיות החסרות

יציבות רגשית (C/R) היא מהתכונות הנמדדות שיש להן הכי הרבה השלכות: מבין תכונות האישיות היא המנבא החזק ביותר של רווחה נפשית ושל שביעות רצון מהעבודה, והיא קשורה מאוד לחרדה ולדיכאון. [29][10][30]

כנות–ענווה (M/A) היא הגורם השישי שמחקרים לקסיקליים בשפות רבות חשפו; ממנו נולד מודל HEXACO. [5] היא מנבאת התנהגות אתית, שיתוף פעולה והתנהגות סוטה בעבודה מעבר ל־Big Five. [13][14][6]

אם מחלקים כל אחת משש התכונות לגבוהה ולנמוכה, מקבלים 2⁶ = 64 טיפוסים. מאחורי כל אות עומדים עשרות שנים של מחקר.

3. בעיית “הטיפוס שלי השתנה”

הביקורת הקלאסית על מבחנים בני ארבע אותיות היא שאנשים רבים מקבלים טיפוס אחר כשהם חוזרים על המבחן: הציונים מתקבצים סביב האמצע, ותנודות קטנות הופכות את האות. [2] 64 Types מציג אחוזון לכל תכונה, מסמן כמקרה גבול כל תכונה שנמצאת פחות מ־10 נקודות מהממוצע, ומראה את הטיפוס החלופי שאתה עשוי לקבל.

4. פריטים ונורמות

62 השאלות לקוחות ממאגר פריטי האישיות הבין־לאומי (IPIP), אוסף פריטים בנחלת הכלל שכל אחד רשאי להשתמש בו לכל מטרה, כולל מסחרית: 50 סמני Big Five [3] ו־12 פריטי כנות–ענווה מ־IPIP-HEXACO [4], שלושה מכל אחד מארבעת ההיבטים שלה (כנות, הגינות, הימנעות מחמדנות וצניעות). את 12 הפריטים בחרנו לפי המתאם הגבוה ביותר בין הפריט לסולם.

תכונהפריטיםN נורמהמהימנות (α)ממוצע (1–5)ס״ת
מוחצנות1019,7180.893.010.92
פתיחות / אינטלקט1019,7180.793.910.63
נעימות1019,7180.833.850.71
מצפוניות1019,7180.813.350.73
יציבות רגשית1019,7180.872.900.86
כנות–ענווה1222,7820.823.390.70

קבוצות נורמה: מאגרי נתונים פתוחים של Open Psychometrics, עם אנשים שמילאו את המבחן ברשת מרצונם (נאספו בסביבות 2012; Big Five: N = 19,718; IPIP-HEXACO: N = 22,782). הנורמות לכנות–ענווה נאספו בסולם בן 7 דרגות והומרו באופן ליניארי לסולם בן 5 דרגות. מדגמים מקוונים של מתנדבים נוטים לכיוון אנשים צעירים יותר (גיל חציוני ≈ 22) ודוברי אנגלית. אנחנו מתכננים לחשב מחדש את הנורמות עם נתונים ממשתמשי האתר ולפרסם את התוצאות.

5. הדוח המעמיק (29 היבטים)

המבחן המעמיק האופציונלי משתמש ב־IPIP-NEO-120 שבנחלת הכלל, שמודד את 30 ההיבטים של Big Five, ארבעה פריטים לכל אחד (Johnson, 2014, Journal of Research in Personality, 51, 78–89). את היבט “ליברליות” השמטנו, כי הפריטים שלו שואלים אם אתה מצביע למועמדים ליברליים או שמרנים, שאלה פוליטית שמותאמת לארצות הברית. האחוזונים מבוססים על מאגר הנתונים הפתוח של Johnson (410,376 תשובות מלאות), שבו מהימנות ההיבטים היא בין α = 0.66 ל־0.88. ההיבטים נמדדים בדיוק פחות טוב משש התכונות הרחבות, והדוח אומר זאת.

לפריטים בעברית אנחנו משתמשים בתרגום העברי של סולמות ההיבטים של IPIP-NEO, באדיבות שאול אורג, שמתפרסם באתר IPIP הרשמי. כל 116 הפריטים נמצאים בתרגום הזה. 104 מהם אנחנו לוקחים כפי שהם. ב־12 תיקנו כתיב, הסרנו מירכאות ישרות, או תיקנו נוסח ששינה את משמעות הפריט האנגלי (למשל “נהנה להיות פזיז” במקום “נהנה לנהוג בפראות”, כי הפריט המקורי עוסק בפזיזות באופן כללי ולא בנהיגה). ל־16 הפריטים שמופיעים גם במבחן החינמי יש אותו נוסח עברי כמו שם. כל שינוי מתועד בקובץ המקור של הפריטים.

הערה: הנורמות של הדוח המעמיק מגיעות מאנשים שענו באנגלית, והפריטים בעברית לא עברו נרמול נפרד על דוברי עברית. כדאי לראות באחוזונים הערכה בקירוב. הניקוד זהה לחלוטין לגרסה האנגלית.

6. על הגרסה העברית

מתוך 62 הפריטים של המבחן החינמי, 31 מופיעים בתרגום העברי של שאול אורג שמתפרסם באתר IPIP הרשמי. 29 מהם אנחנו לוקחים כפי שהם, ובשניים תיקנו כתיב (“להישאר” ו“לומר”). את 31 הפריטים האחרים (22 סמני Big Five ו־9 פריטי כנות–ענווה) תרגמנו בעצמנו באותו סגנון, הקרוב ככל האפשר למשמעות הפריט האנגלי. קובץ המקור מסמן לכל פריט אם הוא תרגום שפורסם או תרגום שלנו.

כמו בסולמות שפורסמו, הפריטים מנוסחים כצירופים בגוף ראשון בלי כינוי הגוף (למשל “מודאג מדברים”) ובלשון זכר, שבה שאלונים בעברית משתמשים לכל המגדרים.

הערה: הנורמות מגיעות מאנשים שענו באנגלית. הגרסה העברית של השאלות לא עברה נרמול נפרד על דוברי עברית, התרגום שלנו לא תוקף במחקר נפרד, והתרגום וההבדלים התרבותיים עשויים להזיז מעט את התשובות. לכן כדאי לראות באחוזונים הערכה בקירוב. הניקוד זהה לחלוטין לגרסה האנגלית.

7. בכנות על המגבלות

  • דיווח עצמי מראה איך אתה רואה את עצמך. זה לא כלי קליני, לא אבחנה ולא מבחן מיון.
  • התכונות רציפות. הטיפוסים הם סיכום, ולשני אנשים עם אותו קוד יכולים להיות אחוזונים שונים מאוד.
  • הקשרים בין תכונות לתוצאות אמיתיים אבל בינוניים (בדרך כלל r ≈ 0.10–0.30). הם משתחזרים היטב, אבל לעיתים קרובות עם אפקטים קטנים יותר מאשר בפרסומים המקוריים. [37][34][38]
  • האישיות משתנה. עם הגיל אנשים נעשים בדרך כלל מצפוניים יותר, נעימים יותר ויציבים יותר רגשית, ותכונות יכולות להשתנות גם במאמץ מכוון או בפסיכותרפיה. [33][35][36]
  • שמות הטיפוסים בני ארבע האותיות הם תיאורים של האתר עצמו, המבוססים על תכונות. אנחנו לא משתמשים ב“פונקציות קוגניטיביות”, שאין להן תמיכה אמפירית, ולא טוענים דבר לגביהן.

כל המקורות

  1. McCrae, R. R., & Costa, P. T. (1989). Reinterpreting the Myers-Briggs Type Indicator from the perspective of the five-factor model of personality. Journal of Personality, 57(1), 17–40.
  2. Pittenger, D. J. (2005). Cautionary comments regarding the Myers-Briggs Type Indicator. Consulting Psychology Journal: Practice and Research, 57(3), 210–221.
  3. Goldberg, L. R. (1992). The development of markers for the Big-Five factor structure. Psychological Assessment, 4(1), 26–42.
  4. Ashton, M. C., Lee, K., & Goldberg, L. R. (2007). The IPIP–HEXACO scales: An alternative, public-domain measure of the personality constructs in the HEXACO model. Personality and Individual Differences, 42(8), 1515–1526.
  5. Ashton, M. C., & Lee, K. (2007). Empirical, theoretical, and practical advantages of the HEXACO model of personality structure. Personality and Social Psychology Review, 11(2), 150–166.
  6. Zettler, I., Thielmann, I., Hilbig, B. E., & Moshagen, M. (2020). The nomological net of the HEXACO model of personality: A large-scale meta-analytic investigation. Perspectives on Psychological Science, 15(3), 723–760.
  7. Lee, K., & Ashton, M. C. (2005). Psychopathy, Machiavellianism, and narcissism in the Five-Factor Model and the HEXACO model of personality structure. Personality and Individual Differences, 38(7), 1571–1582.
  8. Barrick, M. R., & Mount, M. K. (1991). The Big Five personality dimensions and job performance: A meta-analysis. Personnel Psychology, 44(1), 1–26.
  9. Judge, T. A., Bono, J. E., Ilies, R., & Gerhardt, M. W. (2002). Personality and leadership: A qualitative and quantitative review. Journal of Applied Psychology, 87(4), 765–780.
  10. Judge, T. A., Heller, D., & Mount, M. K. (2002). Five-factor model of personality and job satisfaction: A meta-analysis. Journal of Applied Psychology, 87(3), 530–541.
  11. Judge, T. A., Livingston, B. A., & Hurst, C. (2012). Do nice guys—and gals—really finish last? The joint effects of sex and agreeableness on income. Journal of Personality and Social Psychology, 102(2), 390–407.
  12. Larson, L. M., Rottinghaus, P. J., & Borgen, F. H. (2002). Meta-analyses of Big Six interests and Big Five personality factors. Journal of Vocational Behavior, 61(2), 217–239.
  13. Pletzer, J. L., Bentvelzen, M., Oostrom, J. K., & de Vries, R. E. (2019). A meta-analysis of the relations between personality and workplace deviance: Big Five versus HEXACO. Journal of Vocational Behavior, 112, 369–383.
  14. Thielmann, I., Spadaro, G., & Balliet, D. (2020). Personality and prosocial behavior: A theoretical framework and meta-analysis. Psychological Bulletin, 146(1), 30–90.
  15. Zhao, H., & Seibert, S. E. (2006). The Big Five personality dimensions and entrepreneurial status: A meta-analytical review. Journal of Applied Psychology, 91(2), 259–271.
  16. Grant, A. M. (2013). Rethinking the extraverted sales ideal: The ambivert advantage. Psychological Science, 24(6), 1024–1030.
  17. Grant, A. M., Gino, F., & Hofmann, D. A. (2011). Reversing the extraverted leadership advantage: The role of employee proactivity. Academy of Management Journal, 54(3), 528–550.
  18. Poropat, A. E. (2009). A meta-analysis of the five-factor model of personality and academic performance. Psychological Bulletin, 135(2), 322–338.
  19. Feist, G. J. (1998). A meta-analysis of personality in scientific and artistic creativity. Personality and Social Psychology Review, 2(4), 290–309.
  20. Malouff, J. M., Thorsteinsson, E. B., Schutte, N. S., Bhullar, N., & Rooke, S. E. (2010). The five-factor model of personality and relationship satisfaction of intimate partners: A meta-analysis. Journal of Research in Personality, 44(1), 124–127.
  21. Dyrenforth, P. S., Kashy, D. A., Donnellan, M. B., & Lucas, R. E. (2010). Predicting relationship and life satisfaction from personality in nationally representative samples from three countries: The relative importance of actor, partner, and similarity effects. Journal of Personality and Social Psychology, 99(4), 690–702.
  22. Karney, B. R., & Bradbury, T. N. (1995). The longitudinal course of marital quality and stability: A review of theory, method, and research. Psychological Bulletin, 118(1), 3–34.
  23. Schmitt, D. P. (2004). The Big Five related to risky sexual behaviour across 10 world regions: Differential personality associations of sexual promiscuity and relationship infidelity. European Journal of Personality, 18(4), 301–319.
  24. Jensen-Campbell, L. A., & Graziano, W. G. (2001). Agreeableness as a moderator of interpersonal conflict. Journal of Personality, 69(2), 323–362.
  25. Selfhout, M., Burk, W., Branje, S., Denissen, J., van Aken, M., & Meeus, W. (2010). Emerging late adolescent friendship networks and Big Five personality traits: A social network approach. Journal of Personality, 78(2), 509–538.
  26. Harris, K., & Vazire, S. (2016). On friendship development and the Big Five personality traits. Social and Personality Psychology Compass, 10(11), 647–667.
  27. Lucas, R. E., & Fujita, F. (2000). Factors influencing the relation between extraversion and pleasant affect. Journal of Personality and Social Psychology, 79(6), 1039–1056.
  28. Fleeson, W., Malanos, A. B., & Achille, N. M. (2002). An intraindividual process approach to the relationship between extraversion and positive affect: Is acting extraverted as "good" as being extraverted? Journal of Personality and Social Psychology, 83(6), 1409–1422.
  29. Steel, P., Schmidt, J., & Shultz, J. (2008). Refining the relationship between personality and subjective well-being. Psychological Bulletin, 134(1), 138–161.
  30. Kotov, R., Gamez, W., Schmidt, F., & Watson, D. (2010). Linking "big" personality traits to anxiety, depressive, and substance use disorders: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 136(5), 768–821.
  31. Kern, M. L., & Friedman, H. S. (2008). Do conscientious individuals live longer? A quantitative review. Health Psychology, 27(5), 505–512.
  32. Bogg, T., & Roberts, B. W. (2004). Conscientiousness and health-related behaviors: A meta-analysis of the leading behavioral contributors to mortality. Psychological Bulletin, 130(6), 887–919.
  33. Roberts, B. W., Walton, K. E., & Viechtbauer, W. (2006). Patterns of mean-level change in personality traits across the life course: A meta-analysis of longitudinal studies. Psychological Bulletin, 132(1), 1–25.
  34. Roberts, B. W., Kuncel, N. R., Shiner, R., Caspi, A., & Goldberg, L. R. (2007). The power of personality: The comparative validity of personality traits, socioeconomic status, and cognitive ability for predicting important life outcomes. Perspectives on Psychological Science, 2(4), 313–345.
  35. Roberts, B. W., Luo, J., Briley, D. A., Chow, P. I., Su, R., & Hill, P. L. (2017). A systematic review of personality trait change through intervention. Psychological Bulletin, 143(2), 117–141.
  36. Hudson, N. W., & Fraley, R. C. (2015). Volitional personality trait change: Can people choose to change their personality traits? Journal of Personality and Social Psychology, 109(3), 490–507.
  37. Soto, C. J. (2019). How replicable are links between personality traits and consequential life outcomes? The Life Outcomes of Personality Replication Project. Psychological Science, 30(5), 711–727.
  38. Ozer, D. J., & Benet-Martínez, V. (2006). Personality and the prediction of consequential outcomes. Annual Review of Psychology, 57, 401–421.
  39. Judge, T. A., Higgins, C. A., Thoresen, C. J., & Barrick, M. R. (1999). The Big Five personality traits, general mental ability, and career success across the life span. Personnel Psychology, 52(3), 621–652.
  40. Ng, T. W. H., Eby, L. T., Sorensen, K. L., & Feldman, D. C. (2005). Predictors of objective and subjective career success: A meta-analysis. Personnel Psychology, 58(2), 367–408.
  41. Wilmot, M. P., & Ones, D. S. (2019). A century of research on conscientiousness at work. Proceedings of the National Academy of Sciences, 116(46), 23004–23010.
  42. Solomon, B. C., & Jackson, J. J. (2014). The long reach of one’s spouse: Spouses’ personality influences occupational success. Psychological Science, 25(12), 2189–2198.
  43. Kelly, E. L., & Conley, J. J. (1987). Personality and compatibility: A prospective analysis of marital stability and marital satisfaction. Journal of Personality and Social Psychology, 52(1), 27–40.
  44. Asendorpf, J. B., & Wilpers, S. (1998). Personality effects on social relationships. Journal of Personality and Social Psychology, 74(6), 1531–1544.
  45. Connor-Smith, J. K., & Flachsbart, C. (2007). Relations between personality and coping: A meta-analysis. Journal of Personality and Social Psychology, 93(6), 1080–1107.
  46. Stieger, M., Flückiger, C., Rüegger, D., Kowatsch, T., Roberts, B. W., & Allemand, M. (2021). Changing personality traits with the help of a digital personality change intervention. Proceedings of the National Academy of Sciences, 118(8), e2017548118.