דף הבית › טיפוס מול טיפוס › ESTJ vs ISFJ

ESTJ vs ISFJ

ESTJ ו־ISFJ: ההבדלים ואיך לדעת מי מהם אתה

ל־ESTJ ול־ISFJ יש שתי אותיות במשותף (S, מעשי וJ, מאורגן), והם נבדלים במוחצנות ונעימות. כדי לבחור ביניהם צריך להחליט לגבי שתי האותיות, וכל אחת מהן היא שאלה נפרדת.

איך להחליט בין ESTJ ל־ISFJ

1. החלט על אות אחת בכל פעם. ESTJ ו־ISFJ נבדלים ב־E/I וF/T, וכל אחת היא שאלה נפרדת.
2. התחל באות שבה אתה הכי פחות בטוח, והשתמש בשאלות החשיבה שלמטה.
3. אם בחלק מהאותיות אתה בבירור בצד אחד ובאחרות באמצע, טיפוס שלישי עשוי להתאים לך יותר מכל אחד משניהם. הסתכל על ההשוואות המקושרות למטה.
4. מבחן עם אחוזונים מראה אילו מהאותיות שלך ברורות ואילו גבוליות. האותיות הברורות מתארות אותך הכי טוב.

מה משותף ל־ESTJ ול־ISFJ

האותיות שלמטה הן בסיס משותף. יהיה הטיפוס שלך אשר יהיה, החלקים האלה בשני התיאורים אמורים להתאים לך.

למה התוצאה שלך יכולה לנדוד בין ESTJ ל־ISFJ

• תכונות אישיות הן רציפות, ולרוב האנשים יש ציונים קרובים לאמצע. התפלגויות הציונים מתקבצות במרכז ולא מתחלקות לשני מחנות, אפילו לא בסולמות הקלאסיים בני ארבע האותיות.^[7][12]
• לכן די בטעות מדידה קטנה ורגילה כדי להפוך את האות אצל כל מי שקרוב לגבול. חוסר היציבות של הטיפוס במבחן חוזר הוא אחת ההסתייגויות החשובות שפורסמו לגבי מבחנים בני ארבע אותיות.^[13]
• הציונים עצמם יציבים למדי; מה שהופך את האותיות ללא יציבות הוא דווקא חלוקת ציון רציף לשתי קופסאות.^[14]
• אם פעם אחת יצא לך ESTJ ופעם אחרת ISFJ, בין המבחנים התהפכו שתיים אותיות. כל אות משתנה בנפרד, ולכן זה בדרך כלל אומר שכמה מהתכונות שלך קרובות לממוצע, או שענית בהקשרים שונים (בעבודה או בבית, בשבוע טוב או רע).
• במבחן 64 Types, כל תכונה מבוטאת כאחוזון ביחס לתשובות אמיתיות. כל תכונה שנמצאת פחות מ־10 נקודות מהאחוזון ה־50 מסומנת כמקרה גבול, ואתה רואה את הקוד שהיית מקבל עם האות ההפוכה. מעצם ההגדרה, 20% מהאנשים נמצאים בין האחוזון ה־40 ל־60 בכל תכונה.

ESTJ ו־ISFJ בקריירה ובאהבה

ההבדלים שלמעלה נראים הכי בבירור בעבודה ובקשרים. לתמונת הקריירה, הנה שלושת תחומי העניין שאליהם כל טיפוס נוטה הכי הרבה, ואיך האותיות השונות מזיזות אותם:

• E או I: לעומת הצד הI (ISFJ), הצד הE (ESTJ) קשור לעניין רב יותר בעבודה בתחומים יזמיים (הובלה, שכנוע) וחברתיים (עזרה, הוראה).^[5]
• T או F: לעומת הצד הT (ESTJ), הצד הF (ISFJ) קשור לעניין רב יותר בעבודה בתחומים חברתיים (עזרה, הוראה, טיפול).^[5]

נטיות העניין האלה מבוססות על הקשרים המטא־אנליטיים בין Big Five לבין תחומי עניין מקצועיים. הקשרים בינוניים, ולכן עדיף למדוד את תחומי העניין שלך ישירות מאשר להסיק אותם מהטיפוס.^[5]

שאלות נפוצות

מחקר ההתאמה שלמעלה: הדמיון הסביר מעט מעבר לתכונות של כל אחד מבני הזוג^[15]; התכונות של כל אדם חשובות יותר.^[16]

להמשך קריאה

הפרופיל של ESTJ · הפרופיל של ISFJ · התאמה בין ESTJ ל־ISFJ

השוואות דומות

כל ההשוואות בין טיפוסים

מקורות

1. Fleeson, W., Malanos, A. B., & Achille, N. M. (2002). An intraindividual process approach to the relationship between extraversion and positive affect: Is acting extraverted as "good" as being extraverted? Journal of Personality and Social Psychology, 83(6), 1409–1422.
2. Judge, T. A., Bono, J. E., Ilies, R., & Gerhardt, M. W. (2002). Personality and leadership: A qualitative and quantitative review. Journal of Applied Psychology, 87(4), 765–780.
3. Lucas, R. E., & Fujita, F. (2000). Factors influencing the relation between extraversion and pleasant affect. Journal of Personality and Social Psychology, 79(6), 1039–1056.
4. Grant, A. M., Gino, F., & Hofmann, D. A. (2011). Reversing the extraverted leadership advantage: The role of employee proactivity. Academy of Management Journal, 54(3), 528–550.
5. Larson, L. M., Rottinghaus, P. J., & Borgen, F. H. (2002). Meta-analyses of Big Six interests and Big Five personality factors. Journal of Vocational Behavior, 61(2), 217–239.
6. Ashton, M. C., & Lee, K. (2007). Empirical, theoretical, and practical advantages of the HEXACO model of personality structure. Personality and Social Psychology Review, 11(2), 150–166.
7. McCrae, R. R., & Costa, P. T. (1989). Reinterpreting the Myers-Briggs Type Indicator from the perspective of the five-factor model of personality. Journal of Personality, 57(1), 17–40.
8. Judge, T. A., Livingston, B. A., & Hurst, C. (2012). Do nice guys—and gals—really finish last? The joint effects of sex and agreeableness on income. Journal of Personality and Social Psychology, 102(2), 390–407.
9. Jensen-Campbell, L. A., & Graziano, W. G. (2001). Agreeableness as a moderator of interpersonal conflict. Journal of Personality, 69(2), 323–362.
10. Schmitt, D. P. (2004). The Big Five related to risky sexual behaviour across 10 world regions: Differential personality associations of sexual promiscuity and relationship infidelity. European Journal of Personality, 18(4), 301–319.
11. Selfhout, M., Burk, W., Branje, S., Denissen, J., van Aken, M., & Meeus, W. (2010). Emerging late adolescent friendship networks and Big Five personality traits: A social network approach. Journal of Personality, 78(2), 509–538.
12. Bess, T. L., & Harvey, R. J. (2002). Bimodal score distributions and the Myers-Briggs Type Indicator: Fact or artifact? Journal of Personality Assessment, 78(1), 176–186.
13. Pittenger, D. J. (2005). Cautionary comments regarding the Myers-Briggs Type Indicator. Consulting Psychology Journal: Practice and Research, 57(3), 210–221.
14. Capraro, R. M., & Capraro, M. M. (2002). Myers-Briggs Type Indicator score reliability across studies: A meta-analytic reliability generalization study. Educational and Psychological Measurement, 62(4), 590–602.
15. Dyrenforth, P. S., Kashy, D. A., Donnellan, M. B., & Lucas, R. E. (2010). Predicting relationship and life satisfaction from personality in nationally representative samples from three countries: The relative importance of actor, partner, and similarity effects. Journal of Personality and Social Psychology, 99(4), 690–702.
16. Malouff, J. M., Thorsteinsson, E. B., Schutte, N. S., Bhullar, N., & Rooke, S. E. (2010). The five-factor model of personality and relationship satisfaction of intimate partners: A meta-analysis. Journal of Research in Personality, 44(1), 124–127.