דף הבית › התאמה › שני ENFP

ENFP + ENFP

שני ENFP: התאמה באהבה, בחברות ובעבודה

לשני ENFP יש את כל ארבע האותיות במשותף: E (מוחצן), N (דמיוני), F (אכפתי) וP (גמיש). לכן חיי היומיום מרגישים מוכרים, אבל הדמיון כשלעצמו מנבא מעט. מה שקובע הוא איפה שניכם עומדים בתכונות שקובעות את איכות הקשר.

מה משותף להם

איך האותיות החמישית והשישית משנות את התמונה

כל אחד מהטיפוסים קיים בארבע גרסאות. שתי האותיות הנוספות הן בדיוק אלה שמבחן בן ארבע אותיות משמיט, ולגבי קשרים הן חשובות יותר מרוב ארבע האותיות המקוריות.

יציבות רגשית: C (רגוע) או R (רגיש)

• יציבות רגשית (האות החמישית, C או R) לא נמדדת בטיפוסים בני ארבע האותיות, אבל מבין תכונות האישיות היא מהמנבאים המהימנים ביותר של שביעות רצון ויציבות בקשר. היא חשובה אצל כל אחד בנפרד: בן זוג רגוע יותר עוזר, בלי קשר לטיפוס של השני.^[2][8]
• אם שניכם ‎-C (רגועים), אתם מתחילים מהעמדה שהראיות תומכות בה הכי הרבה. אם אחד מכם ‎-R (רגיש), הסיכון הגדול ביותר הוא שהלחץ יהפוך לריב. המשפט “אני בלחץ, אני לא כועס עליך” עוזר לצד השני להגיב נכון.
• אם שניכם ‎-R, צפו לכך שהלחץ יעבור מאחד לשני. עם זאת, זו התכונה שמשתנה הכי הרבה: אנשים בדרך כלל נעשים רגועים יותר עם הגיל, והיא משתנה באופן מדיד בטיפול ובמאמץ מכוון.^[9][10][11]
• בעבודה, יציבות רגשית היא הקשר החזק ביותר של האישיות לשביעות רצון מהעבודה. אם אחד מכם ‎-R, עדכון מוקדם על שינויים עולה מעט ועוזר הרבה (עצה, לא ממצא מחקרי).^[12]

כנות–ענווה: M (צנוע) או A (שאפתן)

• כנות–ענווה (האות השישית, M או A) מנבאת התנהגות הוגנת ומשתפת פעולה כשהאמון מונח על הכף, ועל זה בדיוק נשענים חברויות וקשרים.^[13]
• כנות–ענווה נמוכה יותר (‎-A) חופפת לתכונות המניפולטיביות של “השלישייה האפלה”, והיא התכונה במודל HEXACO שקשורה בצורה החזקה ביותר להתנהגות פוגענית בעבודה. אם שניכם ‎-M, לשניכם יש את התכונה שקשורה להגינות; אם אחד מכם ‎-A, שקיפות סביב כסף, הכרה ומעמד נעשית חשובה יותר.^[14][15]
• שימו לב שהמטא־אנליזות הגדולות על שביעות רצון בזוגיות השתמשו במודל Big Five, שאין בו גורם נפרד של כנות–ענווה. לכן הראיות לגבי האות הזו בזוגיות דלות יותר מהראיות על אמון ושיתוף פעולה.^[2][16]

למה לדמיון יש פחות חשיבות ממה שנדמה

• במדגמים לאומיים משלוש מדינות, הדמיון בין האישיויות של שני בני זוג כמעט לא הסביר דבר מעבר לתכונות של כל אחד מהם.^[1]
• התכונות שבאמת מנבאות את איכות הקשר הן היציבות הרגשית, הנעימות והמצפוניות של כל אחד, והתכונות האלה משתנות עם הגיל והמאמץ.^[2][9][11]
• ארבע האותיות תואמות תכונות אמיתיות של Big Five, אבל T/F ו־J/P רק במידה בינונית. לכן כל אדם יכול לסטות ממה שאופייני לטיפוס שלו.^[17]
• קשרים כאלה בין תכונות לתוצאות משתחזרים היטב, אבל כל אחד מהם בינוני ובדרך כלל קטן במעט ממה שדווח במקור. הם משנים הסתברויות, הם לא קובעים את התוצאה.^[18]

שאלות נפוצות

על הטיפוסים האלה

שילובים נוספים

ENFP עם: INTJINTPENTJENTPINFJINFPENFJISTJISFJESTJESFJISTPISFPESTPESFP

כל 136 שילובי הטיפוסים

מקורות

1. Dyrenforth, P. S., Kashy, D. A., Donnellan, M. B., & Lucas, R. E. (2010). Predicting relationship and life satisfaction from personality in nationally representative samples from three countries: The relative importance of actor, partner, and similarity effects. Journal of Personality and Social Psychology, 99(4), 690–702.
2. Malouff, J. M., Thorsteinsson, E. B., Schutte, N. S., Bhullar, N., & Rooke, S. E. (2010). The five-factor model of personality and relationship satisfaction of intimate partners: A meta-analysis. Journal of Research in Personality, 44(1), 124–127.
3. Jensen-Campbell, L. A., & Graziano, W. G. (2001). Agreeableness as a moderator of interpersonal conflict. Journal of Personality, 69(2), 323–362.
4. Schmitt, D. P. (2004). The Big Five related to risky sexual behaviour across 10 world regions: Differential personality associations of sexual promiscuity and relationship infidelity. European Journal of Personality, 18(4), 301–319.
5. Selfhout, M., Burk, W., Branje, S., Denissen, J., van Aken, M., & Meeus, W. (2010). Emerging late adolescent friendship networks and Big Five personality traits: A social network approach. Journal of Personality, 78(2), 509–538.
6. Harris, K., & Vazire, S. (2016). On friendship development and the Big Five personality traits. Social and Personality Psychology Compass, 10(11), 647–667.
7. Barrick, M. R., & Mount, M. K. (1991). The Big Five personality dimensions and job performance: A meta-analysis. Personnel Psychology, 44(1), 1–26.
8. Karney, B. R., & Bradbury, T. N. (1995). The longitudinal course of marital quality and stability: A review of theory, method, and research. Psychological Bulletin, 118(1), 3–34.
9. Roberts, B. W., Walton, K. E., & Viechtbauer, W. (2006). Patterns of mean-level change in personality traits across the life course: A meta-analysis of longitudinal studies. Psychological Bulletin, 132(1), 1–25.
10. Roberts, B. W., Luo, J., Briley, D. A., Chow, P. I., Su, R., & Hill, P. L. (2017). A systematic review of personality trait change through intervention. Psychological Bulletin, 143(2), 117–141.
11. Hudson, N. W., & Fraley, R. C. (2015). Volitional personality trait change: Can people choose to change their personality traits? Journal of Personality and Social Psychology, 109(3), 490–507.
12. Judge, T. A., Heller, D., & Mount, M. K. (2002). Five-factor model of personality and job satisfaction: A meta-analysis. Journal of Applied Psychology, 87(3), 530–541.
13. Thielmann, I., Spadaro, G., & Balliet, D. (2020). Personality and prosocial behavior: A theoretical framework and meta-analysis. Psychological Bulletin, 146(1), 30–90.
14. Lee, K., & Ashton, M. C. (2005). Psychopathy, Machiavellianism, and narcissism in the Five-Factor Model and the HEXACO model of personality structure. Personality and Individual Differences, 38(7), 1571–1582.
15. Pletzer, J. L., Bentvelzen, M., Oostrom, J. K., & de Vries, R. E. (2019). A meta-analysis of the relations between personality and workplace deviance: Big Five versus HEXACO. Journal of Vocational Behavior, 112, 369–383.
16. Ashton, M. C., & Lee, K. (2007). Empirical, theoretical, and practical advantages of the HEXACO model of personality structure. Personality and Social Psychology Review, 11(2), 150–166.
17. McCrae, R. R., & Costa, P. T. (1989). Reinterpreting the Myers-Briggs Type Indicator from the perspective of the five-factor model of personality. Journal of Personality, 57(1), 17–40.
18. Soto, C. J. (2019). How replicable are links between personality traits and consequential life outcomes? The Life Outcomes of Personality Replication Project. Psychological Science, 30(5), 711–727.