טיפוס אישיות
ENFJ-CA
מנטור · רגוע ושאפתן
חם, רהוט, אידיאליסט, מאורגן.
- Eמוחצןמוחצנות
- Nדמיוניפתיחות / אינטלקט
- Fאכפתינעימות
- Jמאורגןמצפוניות
- Cרגועיציבות רגשית
- Aשאפתןכנות–ענווה
זה אתה? עשה את המבחן בחינם · כ־8 דקות, בלי הרשמה
בקצרה
אתה חברותי, חומל, סקרן ואמין, שילוב שמתאים היטב לגיוס אנשים סביב רעיון. אתה נוטה לקחת על עצמך את ההרמוניה בקבוצה ואת הדאגה לכך שדברים שהתחילו גם יסתיימו.
אתה נשאר רגוע תחת לחץ (יציבות רגשית גבוהה) ומונע על ידי מעמד, הצלחה והכרה (כנות–ענווה נמוכה יותר). זה פרופיל בטוח בעצמו ותחרותי. הסיכון הגדול ביותר נוגע לאמון לטווח ארוך.
שש האותיות
אנשים ממלאים אותך אנרגיה, אתה לוקח את רשות הדיבור בקלות ונכנס מהר לשיחה עם אחרים.
אתה סקרן ויצירתי, ואוהב רעיונות מופשטים, תיאוריות וחוויות חדשות.
אתה חם, מתחשב ומשתף פעולה, ושם לב למה שאחרים מרגישים.
אתה מתכנן, אמין ומקפיד על פרטים, ואוהב לסיים את מה שהתחלת.
אתה נשאר רגוע תחת לחץ, מתאושש מהר מכישלונות ולעיתים רחוקות נתקע במחשבות.
מעמד, הצלחה והכרה מניעים אותך, אתה מרגיש בנוח עם קידום עצמי, ומוכן לשחק את המשחק כדי להתקדם.
איך התכונות שלך פועלות יחד
- דמיון ומשמעת: אתה גם מוצא רעיונות מקוריים וגם מוציא אותם לפועל. השילוב הזה מתאים לפרויקטים יצירתיים או מחקריים ארוכים.[9][1]
- חם אבל שואף למעמד: מודל HEXACO מבחין בין נעימות (להיות נחמד) לבין כנות–ענווה (להיות כן והוגן). אם המשחק למראית עין שקוף, אנשים עלולים לחוות את החום שלך כמחושב.[25]
חוזקות
- מבין תכונות האישיות, מצפוניות היא המנבא העקבי ביותר של ביצועים בעבודה בכל קבוצות המקצועות שנחקרו.[1]
- בתיכון ובאוניברסיטה היא קשורה לציונים באותה עוצמה כמו אינטליגנציה.[2]
- אנשים מצפוניים חיים בממוצע זמן רב יותר, בין השאר בזכות הרגלים בריאים יותר.[3][4]
- יציבות רגשית (נוירוטיות נמוכה) היא הקשר החזק ביותר של האישיות לשביעות רצון מהעבודה.[5]
- נוירוטיות נמוכה קשורה לסיכון נמוך יותר להפרעות חרדה ודיכאון.[6]
- יציבות רגשית קשורה באופן חיובי למנהיגות.[7]
- מוחצנות היא התכונה שקשורה באופן העקבי ביותר לשאלה מי הופך למנהיג בקבוצות.[7]
- אנשים מוחצנים מדווחים בממוצע על יותר רגשות נעימים.[8]
- אתה יוצר קשרים מהר, וזה עוזר בהזדמנויות שעוברות מפה לאוזן.
- פתיחות קשורה באופן מהימן להישגים יצירתיים, באמנות ובמדע כאחד.[9]
- פתיחות מנבאת הצלחה בהכשרה, כלומר למידה תוך כדי עבודה.[1]
- אנשים עם נעימות גבוהה משתמשים בטקטיקות בונות יותר בעימותים ולעיתים רחוקות מסלימים אותם.[10]
- אנשים נעימים נבחרים לעיתים קרובות יותר כחברים.[11]
- ההתקדמות מניעה אותך, ואתה מרגיש בנוח בתחרות, בשיווק עצמי ובתוצאות גלויות.
- מניעים כמו מעמד וכסף (ששייכים לתכונה הזו מעצם הגדרתה) מתאימים היטב לתמריצים כמו עמלות, אחזקה בחברה או מסלול ניהולי.
שים לב
- מכיוון שקשה להוציא אותך משלוותך, אתה עלול להמעיט בלחץ של אחרים. עדיף לשאול מאשר לנחש.
- סטנדרטים גבוהים יכולים להפוך לנוקשות כשהתוכניות משתנות. השאר מרווח בלוח הזמנים.
- כנות–ענווה נמוכה חופפת במידה רבה ל“שלישייה האפלה” (מקיאווליזם, נרקיסיזם, פסיכופתיה).[12]
- זו התכונה במודל HEXACO שקשורה בצורה החזקה ביותר להתנהגות פוגענית בעבודה.[13]
- אנשים עם רמה נמוכה יותר משתפים פחות פעולה במשחקים כלכליים שמבוססים על אמון. המחיר הוא מוניטין ואמון לטווח ארוך.[14]
- נעימות קשורה בקשר שלילי להכנסה, והאפקט גדול יותר אצל גברים.[15]
- ייתכן שקשה לך לומר לא או לעמוד על שלך במשא ומתן. הכן את הבקשות שלך מראש.
- במחקר שדה, מנהלים מוחצנים השיגו תוצאות חלשות יותר עם צוותים יוזמים, כי היו פחות פתוחים לרעיונות של חברי הצוות.[16]
- במחקר על מכירות, אנשים מוחצנים במידה מתונה (“אמביוורטים”) מכרו יותר מהמוחצנים ביותר, שאולי נתפסו כדוחקים.[17]
- אתה עלול לאבד עניין כשמשהו הופך לשגרה. תכנן מראש את שלב התחזוקה של פרויקטים.
עבודה וקריירה
האישיות מנבאת תחומי עניין רק במידה בינונית, אז התייחס אליהם כנקודות מוצא. תחומי העניין, היכולות והערכים שלך חשובים יותר מהטיפוס.
- מצפוניות קשורה לתחומי עניין קונבנציונליים (נתונים, נהלים, דיוק).[18]
- יזמים מצפוניים יותר ממנהלים, ומצפוניות קשורה למנהיגות.[19][7]
- מוחצנות מנבאת ביצועים בעבודה בעיקר בתפקידי ניהול ומכירות.[1]
- מוחצנות קשורה במידה בינונית לתחומי עניין יזמיים, ובמידה פחותה לתחומי עניין חברתיים.[18]
- לפתיחות יש הקשר החזק ביותר בין אישיות לתחומי עניין: עם תחומי עניין אמנותיים. היא קשורה גם לתחומי עניין מחקריים.[18]
- חפש מקצוע שבו לא תפסיק ללמוד: מחקר, עיצוב, אסטרטגיה, כתיבה או תחומים חדשים.
- נעימות קשורה לתחומי עניין חברתיים (הוראה, עזרה, טיפול).[18]
- נעימות מנבאת רק באופן חלש ביצועים כלליים בעבודה על פני מקצועות שונים.[1]
- עבודות בלחץ גבוה מתאימות לך: רפואה דחופה, תפעול, שווקים פיננסיים, ניהול והקמת עסקים.
- תחומים תחרותיים ומתגמלים כמו מכירות, יזמות, משא ומתן עסקי ותפקידים עם תגמול לפי ביצועים מתאימים למניעים שלך. אתיקה שקופה שומרת על האמון שקריירה ארוכה תלויה בו.
אהבה וזוגיות
- נוירוטיות נמוכה של כל אחד מבני הזוג היא מהמנבאים המהימנים ביותר של שביעות רצון ויציבות בקשר.[20][21]
- נעימות גבוהה יותר של בן הזוג קשורה לשביעות רצון גבוהה יותר מהקשר.[20]
- המצפוניות של בן הזוג קשורה לשביעות רצון גבוהה יותר מהקשר.[20]
- אמון נבנה מעקביות. עם הזמן בן הזוג ישים לב לחנופה ולמשחקים למראית עין.[12]
- המוחצנות של בן או בת הזוג קשורה בקשר חיובי חלש לשביעות הרצון מהקשר. היא חשובה פחות מיציבות רגשית, נעימות או מצפוניות.[20]
- אם בן הזוג שלך מופנם יותר, סכמו מראש כמה זמן חברתי כל אחד מכם רוצה. זה הבדל נפוץ וניתן לפתרון.
- במטא־אנליזות, פתיחות כמעט אינה קשורה לשביעות הרצון של בן הזוג. סקרנות משותפת היא עניין של טעם, לא מנבא של התאמה.[20]
חברות
- מוחצנים נוטים לרכוש חברים חדשים מהר יותר ובסופו של דבר יש להם מעגל רחב יותר.[11][22]
- רשת קשרים גדולה לא מבטיחה חברויות קרובות. פנה זמן גם למפגשים אחד על אחד.
- נעימות עוזרת לחברויות להיווצר ולהחזיק מעמד, כי אנשים מרגישים בטוחים לידך.[22]
- אתה משעשע ומעורר השראה. דאג שהחברים שלך ירגישו שאתה מעריך אותם בזכות עצמם, ולא בזכות מה שהם יכולים לתת.
- אתה החבר שזוכר ומגיע. אמינות היא הבסיס השקט של האמון.
- חברים נשענים עליך לעיתים קרובות במשברים. הקפד שהתמיכה תהיה הדדית.
- חברים שאפשר לחלוק איתם רעיונות, ספרים וחוויות חדשות ממלאים אותך אנרגיה.
לחץ ורווחה נפשית
- יציבות רגשית היא מהמנבאים האישיותיים החזקים ביותר של רווחה נפשית.[23]
- מוחצנות היא מהקשרים החזקים ביותר של האישיות לרגשות חיוביים ולשביעות רצון מהחיים.[23]
- מצפוניות קשורה באופן חיובי לשביעות רצון מהחיים.[23]
- לנעימות יש קשר חיובי בינוני לרווחה נפשית.[23]
- כנות–ענווה קשורה לתוצאות פרו־חברתיות רבות. קשרים שבנויים על הגינות הדדית נוטים להחזיק מעמד זמן רב יותר.[24]
- פתיחות קשורה רק באופן חלש לשביעות רצון כללית מהחיים.[23]
צמיחה
- תרגל לקרוא לרגשות שלך בשם בקול. אחרים עלולים לפרש את הרוגע שלך כריחוק.
- תכנן במודע גם זמן פנוי לגמרי. גם גמישות היא מיומנות.
- התייחס לאסרטיביות כמיומנות. אדיבות ואמירה ברורה של מה שאתה צריך הולכות יחד מצוין.
- תרגל לשאול לפני שאתה אומר את דעתך. זה עוזר במיוחד בצוותים יוזמים.[16]
- בחר תחום אחד שבו תהיה שקוף לגמרי. עם הזמן זה הופך למוניטין.
- קשור את סיעור המוחות לדדליין או לאדם שיעזור לך לסיים.
עד כמה הממצאים האלה מוצקים?
הקשרים בין תכונות לתוצאות שמוזכרים כאן אמיתיים וניתנים לשחזור, אבל כל אחד מהם בינוני. מתאמים טיפוסיים הם r ≈ 0.10–0.30: התכונות משנות הסתברויות, הן לא קובעות את התוצאה. פרויקט שחזור גדול אישר כ־87% מהקשרים שנבדקו בין תכונות לתוצאות, בדרך כלל עם אפקטים קטנים במקצת מאלה שדווחו במקור.[27] שורות בלי מקור הן המלצות מעשיות, לא ממצאי מחקר.
מקורות
- Barrick, M. R., & Mount, M. K. (1991). The Big Five personality dimensions and job performance: A meta-analysis. Personnel Psychology, 44(1), 1–26.
- Poropat, A. E. (2009). A meta-analysis of the five-factor model of personality and academic performance. Psychological Bulletin, 135(2), 322–338.
- Kern, M. L., & Friedman, H. S. (2008). Do conscientious individuals live longer? A quantitative review. Health Psychology, 27(5), 505–512.
- Bogg, T., & Roberts, B. W. (2004). Conscientiousness and health-related behaviors: A meta-analysis of the leading behavioral contributors to mortality. Psychological Bulletin, 130(6), 887–919.
- Judge, T. A., Heller, D., & Mount, M. K. (2002). Five-factor model of personality and job satisfaction: A meta-analysis. Journal of Applied Psychology, 87(3), 530–541.
- Kotov, R., Gamez, W., Schmidt, F., & Watson, D. (2010). Linking "big" personality traits to anxiety, depressive, and substance use disorders: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 136(5), 768–821.
- Judge, T. A., Bono, J. E., Ilies, R., & Gerhardt, M. W. (2002). Personality and leadership: A qualitative and quantitative review. Journal of Applied Psychology, 87(4), 765–780.
- Lucas, R. E., & Fujita, F. (2000). Factors influencing the relation between extraversion and pleasant affect. Journal of Personality and Social Psychology, 79(6), 1039–1056.
- Feist, G. J. (1998). A meta-analysis of personality in scientific and artistic creativity. Personality and Social Psychology Review, 2(4), 290–309.
- Jensen-Campbell, L. A., & Graziano, W. G. (2001). Agreeableness as a moderator of interpersonal conflict. Journal of Personality, 69(2), 323–362.
- Selfhout, M., Burk, W., Branje, S., Denissen, J., van Aken, M., & Meeus, W. (2010). Emerging late adolescent friendship networks and Big Five personality traits: A social network approach. Journal of Personality, 78(2), 509–538.
- Lee, K., & Ashton, M. C. (2005). Psychopathy, Machiavellianism, and narcissism in the Five-Factor Model and the HEXACO model of personality structure. Personality and Individual Differences, 38(7), 1571–1582.
- Pletzer, J. L., Bentvelzen, M., Oostrom, J. K., & de Vries, R. E. (2019). A meta-analysis of the relations between personality and workplace deviance: Big Five versus HEXACO. Journal of Vocational Behavior, 112, 369–383.
- Thielmann, I., Spadaro, G., & Balliet, D. (2020). Personality and prosocial behavior: A theoretical framework and meta-analysis. Psychological Bulletin, 146(1), 30–90.
- Judge, T. A., Livingston, B. A., & Hurst, C. (2012). Do nice guys—and gals—really finish last? The joint effects of sex and agreeableness on income. Journal of Personality and Social Psychology, 102(2), 390–407.
- Grant, A. M., Gino, F., & Hofmann, D. A. (2011). Reversing the extraverted leadership advantage: The role of employee proactivity. Academy of Management Journal, 54(3), 528–550.
- Grant, A. M. (2013). Rethinking the extraverted sales ideal: The ambivert advantage. Psychological Science, 24(6), 1024–1030.
- Larson, L. M., Rottinghaus, P. J., & Borgen, F. H. (2002). Meta-analyses of Big Six interests and Big Five personality factors. Journal of Vocational Behavior, 61(2), 217–239.
- Zhao, H., & Seibert, S. E. (2006). The Big Five personality dimensions and entrepreneurial status: A meta-analytical review. Journal of Applied Psychology, 91(2), 259–271.
- Malouff, J. M., Thorsteinsson, E. B., Schutte, N. S., Bhullar, N., & Rooke, S. E. (2010). The five-factor model of personality and relationship satisfaction of intimate partners: A meta-analysis. Journal of Research in Personality, 44(1), 124–127.
- Karney, B. R., & Bradbury, T. N. (1995). The longitudinal course of marital quality and stability: A review of theory, method, and research. Psychological Bulletin, 118(1), 3–34.
- Harris, K., & Vazire, S. (2016). On friendship development and the Big Five personality traits. Social and Personality Psychology Compass, 10(11), 647–667.
- Steel, P., Schmidt, J., & Shultz, J. (2008). Refining the relationship between personality and subjective well-being. Psychological Bulletin, 134(1), 138–161.
- Zettler, I., Thielmann, I., Hilbig, B. E., & Moshagen, M. (2020). The nomological net of the HEXACO model of personality: A large-scale meta-analytic investigation. Perspectives on Psychological Science, 15(3), 723–760.
- Ashton, M. C., & Lee, K. (2007). Empirical, theoretical, and practical advantages of the HEXACO model of personality structure. Personality and Social Psychology Review, 11(2), 150–166.
- McCrae, R. R., & Costa, P. T. (1989). Reinterpreting the Myers-Briggs Type Indicator from the perspective of the five-factor model of personality. Journal of Personality, 57(1), 17–40.
- Soto, C. J. (2019). How replicable are links between personality traits and consequential life outcomes? The Life Outcomes of Personality Replication Project. Psychological Science, 30(5), 711–727.