ENTP-RM · חדשן · רגיש וכן
החוזקות והחולשות של ENTP-RM: לחץ וצמיחה אישית
בקצרה, ENTP-RM הוא אנרגטי, יצירתי, אוהב ויכוחים, ספונטני, ובשתי התכונות הנוספות רגיש וצנוע. למטה: במה ENTP-RM בדרך כלל טוב, איפה דברים משתבשים לעיתים קרובות, איך ENTP-RM מתמודד עם לחץ, ומה המחקר אומר על שינוי תכונות לאורך זמן.
אנשים מעניינים אותך באותה מידה כמו רעיונות, ואתה אוהב להתווכח, להעלות רעיונות ולערער על המקובל. אתה משאיר את האפשרויות פתוחות, מתחיל הרבה דברים, וחידוש ממלא אותך אנרגיה יותר משגרה. אתה חווה רגשות בעוצמה ומזהה לחץ מהר (יציבות רגשית נמוכה יותר), ובו בזמן צנוע והוגן (כנות–ענווה גבוהה). חשוב לך מאוד לעשות את הדבר הנכון, לפעמים במחיר הדאגה שבאה עם זה.
הפרופיל של ENTP-RM, אות אחר אות
איך כל אות נראית בדרך כלל. זה תיאור של תכונות, לא ממצאי מחקר.
אנרגיה חברתית היא נכס אמיתי. הסיכון הוא שקולות שקטים יותר, וגם זמן החשיבה שלך עצמך, יידחקו הצידה.
הסקרנות עוזרת לך ללמוד בקלות. האתגר הוא לא לנטוש רעיון כשהוא מגיע לשלב האמצע המשעמם.
כנות היא דבר בעל ערך. האתגר הוא שתתקבל כעזרה ולא כהתקפה.
הסתגלות היא כוח. האתגר הוא לבנות בדיוק את כמות המבנה שאתה צריך כדי לסיים את מה שחשוב לך.
רגישות מביאה מידע. האתגר הוא לא לתת לדאגה לקבל החלטות במקומך.
כנות בונה אמון. האתגר הוא לעמוד על שלך בלי להרגיש שאתה מתרברב.
החוזקות של ENTP-RM
- אתה מסתגל כשהתוכניות משתנות, ומרגיש בנוח לאלתר.
- מוחצנות היא התכונה שקשורה באופן העקבי ביותר לשאלה מי הופך למנהיג בקבוצות.[1]
- אנשים מוחצנים מדווחים בממוצע על יותר רגשות נעימים.[2]
- אתה יוצר קשרים מהר, וזה עוזר בהזדמנויות שעוברות מפה לאוזן.
- אתה מסוגל לתת ביקורת קשה, לנהל משא ומתן קשוח ולקבל החלטות לא פופולריות.
- נעימות נמוכה יותר קשורה להכנסה גבוהה יותר, במיוחד אצל גברים.[3]
- פתיחות קשורה באופן מהימן להישגים יצירתיים, באמנות ובמדע כאחד.[4]
- פתיחות מנבאת הצלחה בהכשרה, כלומר למידה תוך כדי עבודה.[5]
החולשות והנקודות העיוורות של ENTP-RM
- מצפוניות נמוכה יותר קשורה להרגלים של דחיינות ולהתנהגויות בריאות מסוכנות יותר (תזונה, פעילות גופנית, חומרים).[6]
- בכל המקצועות, מצפוניות נמוכה יותר מנבאת בממוצע ביצועים נמוכים יותר בעבודה.[5]
- במחקר שדה, מנהלים מוחצנים השיגו תוצאות חלשות יותר עם צוותים יוזמים, כי היו פחות פתוחים לרעיונות של חברי הצוות.[7]
- במחקר על מכירות, אנשים מוחצנים במידה מתונה (“אמביוורטים”) מכרו יותר מהמוחצנים ביותר, שאולי נתפסו כדוחקים.[8]
- נעימות נמוכה יותר מנבאת טקטיקות הרסניות יותר במחלוקות.[9]
- ב־10 אזורים בעולם, נעימות נמוכה יותר הייתה קשורה לבגידה בזוגיות.[10]
- אתה עלול לאבד עניין כשמשהו הופך לשגרה. תכנן מראש את שלב התחזוקה של פרויקטים.
איך התכונות של ENTP-RM פועלות יחד
ההערות על שילובים מצמידות ממצאים בלתי תלויים. הן אינן מחקרים נפרדים על הטיפוס הזה.
- הרבה דמיון ופחות מבנה: כנראה יש לך יותר רעיונות ממה שאתה מסיים. פתיחות קשורה ליצירתיות ומצפוניות לסיום משימות, ולכן מערכת או אדם שיעזרו לך להשלים את מה שהתחלת יכפילו את הכוח שלך.[4][5]
- אנשים ממלאים אותך אנרגיה, אבל אתה רגיש רגשית, ולכן ייתכן שבלחץ אתה מחפש חברה. בחר אנשים שמרגיעים אותך, לא כאלה שמגבירים את הדאגה שלך.
- פחות מבנה ותגובת לחץ חזקה יותר יכולים להזין זה את זה: דדליינים שהוחמצו יוצרים לחץ, והלחץ מקשה על התכנון. הרגלים חיצוניים קטנים שוברים את המעגל.[6][11]
מה האותיות -RM מוסיפות ל־ENTP בחוזקות ובחולשות
R = רגיש (יציבות רגשית), M = צנוע (כנות–ענווה). המבחן הקלאסי בן ארבע האותיות לא מודד אף אחת מהן, אבל שתיהן חשובות ללחץ ולצמיחה:
- זו תכונה שמשתנה הרבה. בממוצע, אנשים נעשים יציבים יותר רגשית במהלך הבגרות.[12]
- אפשר להשפיע עליה. בסקירה שיטתית של מחקרי התערבות (בעיקר פסיכותרפיה), יציבות רגשית השתנתה יותר מכל תכונה אחרת.[13]
- נוירוטיות גבוהה יותר קשורה חזק להפרעות חרדה ודיכאון ולשימוש בחומרים. אם אתה עובר עכשיו תקופה קשה, עזרה מקצועית עובדת.[11][13]
- נוירוטיות היא הקשר החזק ביותר (השלילי) של האישיות לשביעות רצון מהעבודה.[14]
- מבין התכונות הבסיסיות, כנות–ענווה היא מהמנבאים החזקים ביותר של התנהגות הוגנת ומשתפת פעולה במשחקים כלכליים.[15]
- כנות–ענווה היא המנבא החזק ביותר במודל HEXACO לרמה נמוכה של התנהגות סוטה בעבודה (גניבה, חבלה, היעדרויות).[16]
- ייתכן שאתה ממעיט בהישגים שלך או נמנע ממשא ומתן. לעמוד על שלך בהגינות אינו התרברבות.
- תגמולי מעמד (תארים, הטבות) אולי לא מניעים אותך. בחר עבודה שמתגמלת בשליחות או בסיפוק שבעבודה טובה.
ENTP-RM תחת לחץ: רווחה נפשית והתמודדות עם לחץ
- נוירוטיות היא המנבא האישיותי השלילי החזק ביותר של רווחה נפשית. שינה, פעילות גופנית וטיפול מבוסס ראיות (למשל טיפול קוגניטיבי־התנהגותי) הם בעלי השפעה גדולה.[17][13]
- נוירוטיות קשורה להתמודדות עם לחץ דרך נסיגה, חשיבה משאלתית ואסטרטגיות ממוקדות רגש, שבדרך כלל עוזרות פחות מפתרון בעיות או פרשנות מחדש של המצב. ההרגלים האלה ניתנים לשינוי.[18]
- מוחצנות היא מהקשרים החזקים ביותר של האישיות לרגשות חיוביים ולשביעות רצון מהחיים.[17]
- מוחצנות קשורה להתמודדות עם לחץ דרך פתרון בעיות ופרשנות מחדש חיובית יותר של המצב.[18]
- מצפוניות קשורה לשביעות רצון מהחיים, ולכן כדאי להשקיע במבנה חיצוני.[17]
- נעימות נמוכה יותר קשורה רק באופן חלש לרווחה נפשית נמוכה יותר.[17]
- בסך הכול, כנות–ענווה קשורה לתוצאות פרו־חברתיות ואתיות בתחומי חיים רבים.[19]
- פתיחות קשורה רק באופן חלש לשביעות רצון כללית מהחיים.[17]
עצות לצמיחה אישית ל־ENTP-RM
- תרגל לשאול לפני שאתה אומר את דעתך. זה עוזר במיוחד בצוותים יוזמים.[7]
- קשור את סיעור המוחות לדדליין או לאדם שיעזור לך לסיים.
- לפני שאתה חולק, סכם את עמדת הצד השני כך שגם הוא יסכים עם הסיכום.
- אנשים שהציבו יעדים קונקרטיים לשינוי תכונה הראו שינוי מדיד בתוך כמה חודשים.[20]
- במחקרים על שינוי מכוון של תכונות, מאמץ מודע להיות רגוע יותר הביא לשינוי מדיד.[20]
- לפני הערכות ומשאים ומתנים, רשום את התרומות שלך כדי שהצניעות שלך לא תטשטש אותן.
- תכונות יכולות להשתנות. במחקר אקראי מבוקר של תוכנית אימון בטלפון בת שלושה חודשים, מי שרצו לשנות תכונה השתנו יותר בכיוון הרצוי מקבוצת הביקורת, והשינויים נשמרו ברובם במעקב.[21]
- בממוצע, אנשים נעשים יציבים יותר רגשית, נעימים יותר ומצפוניים יותר לאורך הבגרות.[12]
עד כמה הממצאים האלה ודאיים?
- ארבע האותיות הקלאסיות תואמות תכונות של מודל Big Five (מוחצנות, פתיחות, נעימות, מצפוניות), ולכן מחקר Big Five חל גם עליהן.[22]
- הקשרים בין תכונות לתוצאות אמיתיים, אבל כל אחד מהם בינוני: מתאמים טיפוסיים הם בערך 0.10 עד 0.30, כך שתכונות משנות הסתברויות ולא קובעות את התוצאה. פרויקט שחזור גדול אישר את רוב הקשרים שנבדקו, בדרך כלל עם אפקטים קטנים במעט.[23][24]
טענות בלי מקור הן המלצות מעשיות או תיאורים של תכונות, לא ממצאי מחקר.
המבחן החינמי מודד את כל שש התכונות כאחוזונים. 62 שאלות, כ־8 דקות, בלי הרשמה.
עשה את המבחן בחינםדפים קשורים
מקורות
- Judge, T. A., Bono, J. E., Ilies, R., & Gerhardt, M. W. (2002). Personality and leadership: A qualitative and quantitative review. Journal of Applied Psychology, 87(4), 765–780.
- Lucas, R. E., & Fujita, F. (2000). Factors influencing the relation between extraversion and pleasant affect. Journal of Personality and Social Psychology, 79(6), 1039–1056.
- Judge, T. A., Livingston, B. A., & Hurst, C. (2012). Do nice guys—and gals—really finish last? The joint effects of sex and agreeableness on income. Journal of Personality and Social Psychology, 102(2), 390–407.
- Feist, G. J. (1998). A meta-analysis of personality in scientific and artistic creativity. Personality and Social Psychology Review, 2(4), 290–309.
- Barrick, M. R., & Mount, M. K. (1991). The Big Five personality dimensions and job performance: A meta-analysis. Personnel Psychology, 44(1), 1–26.
- Bogg, T., & Roberts, B. W. (2004). Conscientiousness and health-related behaviors: A meta-analysis of the leading behavioral contributors to mortality. Psychological Bulletin, 130(6), 887–919.
- Grant, A. M., Gino, F., & Hofmann, D. A. (2011). Reversing the extraverted leadership advantage: The role of employee proactivity. Academy of Management Journal, 54(3), 528–550.
- Grant, A. M. (2013). Rethinking the extraverted sales ideal: The ambivert advantage. Psychological Science, 24(6), 1024–1030.
- Jensen-Campbell, L. A., & Graziano, W. G. (2001). Agreeableness as a moderator of interpersonal conflict. Journal of Personality, 69(2), 323–362.
- Schmitt, D. P. (2004). The Big Five related to risky sexual behaviour across 10 world regions: Differential personality associations of sexual promiscuity and relationship infidelity. European Journal of Personality, 18(4), 301–319.
- Kotov, R., Gamez, W., Schmidt, F., & Watson, D. (2010). Linking "big" personality traits to anxiety, depressive, and substance use disorders: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 136(5), 768–821.
- Roberts, B. W., Walton, K. E., & Viechtbauer, W. (2006). Patterns of mean-level change in personality traits across the life course: A meta-analysis of longitudinal studies. Psychological Bulletin, 132(1), 1–25.
- Roberts, B. W., Luo, J., Briley, D. A., Chow, P. I., Su, R., & Hill, P. L. (2017). A systematic review of personality trait change through intervention. Psychological Bulletin, 143(2), 117–141.
- Judge, T. A., Heller, D., & Mount, M. K. (2002). Five-factor model of personality and job satisfaction: A meta-analysis. Journal of Applied Psychology, 87(3), 530–541.
- Thielmann, I., Spadaro, G., & Balliet, D. (2020). Personality and prosocial behavior: A theoretical framework and meta-analysis. Psychological Bulletin, 146(1), 30–90.
- Pletzer, J. L., Bentvelzen, M., Oostrom, J. K., & de Vries, R. E. (2019). A meta-analysis of the relations between personality and workplace deviance: Big Five versus HEXACO. Journal of Vocational Behavior, 112, 369–383.
- Steel, P., Schmidt, J., & Shultz, J. (2008). Refining the relationship between personality and subjective well-being. Psychological Bulletin, 134(1), 138–161.
- Connor-Smith, J. K., & Flachsbart, C. (2007). Relations between personality and coping: A meta-analysis. Journal of Personality and Social Psychology, 93(6), 1080–1107.
- Zettler, I., Thielmann, I., Hilbig, B. E., & Moshagen, M. (2020). The nomological net of the HEXACO model of personality: A large-scale meta-analytic investigation. Perspectives on Psychological Science, 15(3), 723–760.
- Hudson, N. W., & Fraley, R. C. (2015). Volitional personality trait change: Can people choose to change their personality traits? Journal of Personality and Social Psychology, 109(3), 490–507.
- Stieger, M., Flückiger, C., Rüegger, D., Kowatsch, T., Roberts, B. W., & Allemand, M. (2021). Changing personality traits with the help of a digital personality change intervention. Proceedings of the National Academy of Sciences, 118(8), e2017548118.
- McCrae, R. R., & Costa, P. T. (1989). Reinterpreting the Myers-Briggs Type Indicator from the perspective of the five-factor model of personality. Journal of Personality, 57(1), 17–40.
- Soto, C. J. (2019). How replicable are links between personality traits and consequential life outcomes? The Life Outcomes of Personality Replication Project. Psychological Science, 30(5), 711–727.
- Ozer, D. J., & Benet-Martínez, V. (2006). Personality and the prediction of consequential outcomes. Annual Review of Psychology, 57, 401–421.