דף הבית › טיפוס מול טיפוס › ESTJ vs INFP

ESTJ vs INFP

ESTJ ו־INFP: ההבדלים ואיך לדעת מי מהם אתה

ESTJ ו־INFP נבדלים בכל האותיות. על הנייר הם הפכים, אבל התכונות רציפות: מי שקרוב לאמצע בכל הארבע יכול לקבל כל אחד משני הקודים. החלט על אות אחת בכל פעם.

איך להחליט בין ESTJ ל־INFP

1. החלט על אות אחת בכל פעם. ESTJ ו־INFP נבדלים ב־E/I, N/S, F/T וJ/P, וכל אחת היא שאלה נפרדת.
2. התחל באות שבה אתה הכי פחות בטוח, והשתמש בשאלות החשיבה שלמטה.
3. אם בחלק מהאותיות אתה בבירור בצד אחד ובאחרות באמצע, טיפוס שלישי עשוי להתאים לך יותר מכל אחד משניהם. הסתכל על ההשוואות המקושרות למטה.
4. מבחן עם אחוזונים מראה אילו מהאותיות שלך ברורות ואילו גבוליות. האותיות הברורות מתארות אותך הכי טוב.

מה משותף ל־ESTJ ול־INFP

אם מסתכלים על ארבע האותיות, כלום: הם הפכים. אבל לשניהם יש ארבע גרסאות לפי שתי תכונות שהקוד בן ארבע האותיות לא כולל, יציבות רגשית וכנות–ענווה, ושם ESTJ ו־INFP יכולים להיות זהים.

למה התוצאה שלך יכולה לנדוד בין ESTJ ל־INFP

• תכונות אישיות הן רציפות, ולרוב האנשים יש ציונים קרובים לאמצע. התפלגויות הציונים מתקבצות במרכז ולא מתחלקות לשני מחנות, אפילו לא בסולמות הקלאסיים בני ארבע האותיות.^[14][15]
• לכן די בטעות מדידה קטנה ורגילה כדי להפוך את האות אצל כל מי שקרוב לגבול. חוסר היציבות של הטיפוס במבחן חוזר הוא אחת ההסתייגויות החשובות שפורסמו לגבי מבחנים בני ארבע אותיות.^[16]
• הציונים עצמם יציבים למדי; מה שהופך את האותיות ללא יציבות הוא דווקא חלוקת ציון רציף לשתי קופסאות.^[17]
• אם פעם אחת יצא לך ESTJ ופעם אחרת INFP, בין המבחנים התהפכו ארבע אותיות. כל אות משתנה בנפרד, ולכן זה בדרך כלל אומר שכמה מהתכונות שלך קרובות לממוצע, או שענית בהקשרים שונים (בעבודה או בבית, בשבוע טוב או רע).
• במבחן 64 Types, כל תכונה מבוטאת כאחוזון ביחס לתשובות אמיתיות. כל תכונה שנמצאת פחות מ־10 נקודות מהאחוזון ה־50 מסומנת כמקרה גבול, ואתה רואה את הקוד שהיית מקבל עם האות ההפוכה. מעצם ההגדרה, 20% מהאנשים נמצאים בין האחוזון ה־40 ל־60 בכל תכונה.
• גם שינוי אמיתי משחק תפקיד: בממוצע, אנשים נעשים מצפוניים יותר בין גיל 20 ל־40, ולכן התוצאה ב־J/P יכולה לזוז עם השנים מסיבות שאינן קשורות למבחן.^[11]

ESTJ ו־INFP בקריירה ובאהבה

ההבדלים שלמעלה נראים הכי בבירור בעבודה ובקשרים. לתמונת הקריירה, הנה שלושת תחומי העניין שאליהם כל טיפוס נוטה הכי הרבה, ואיך האותיות השונות מזיזות אותם:

• E או I: לעומת הצד הI (INFP), הצד הE (ESTJ) קשור לעניין רב יותר בעבודה בתחומים יזמיים (הובלה, שכנוע) וחברתיים (עזרה, הוראה).^[5]
• S או N: לעומת הצד הS (ESTJ), הצד הN (INFP) קשור לעניין רב יותר בעבודה בתחומים אמנותיים ומחקריים.^[5]
• T או F: לעומת הצד הT (ESTJ), הצד הF (INFP) קשור לעניין רב יותר בעבודה בתחומים חברתיים (עזרה, הוראה, טיפול).^[5]
• J או P: לעומת הצד הP (INFP), הצד הJ (ESTJ) קשור לעניין רב יותר בעבודה בתחומים קונבנציונליים (נתונים, נהלים, דיוק).^[5]

נטיות העניין האלה מבוססות על הקשרים המטא־אנליטיים בין Big Five לבין תחומי עניין מקצועיים. הקשרים בינוניים, ולכן עדיף למדוד את תחומי העניין שלך ישירות מאשר להסיק אותם מהטיפוס.^[5]

שאלות נפוצות

מחקר ההתאמה שלמעלה: הדמיון הסביר מעט מעבר לתכונות של כל אחד מבני הזוג^[18]; התכונות של כל אדם חשובות יותר.^[19]

להמשך קריאה

הפרופיל של ESTJ · הפרופיל של INFP · התאמה בין ESTJ ל־INFP

השוואות דומות

כל ההשוואות בין טיפוסים

מקורות

1. Judge, T. A., Bono, J. E., Ilies, R., & Gerhardt, M. W. (2002). Personality and leadership: A qualitative and quantitative review. Journal of Applied Psychology, 87(4), 765–780.
2. Lucas, R. E., & Fujita, F. (2000). Factors influencing the relation between extraversion and pleasant affect. Journal of Personality and Social Psychology, 79(6), 1039–1056.
3. Grant, A. M., Gino, F., & Hofmann, D. A. (2011). Reversing the extraverted leadership advantage: The role of employee proactivity. Academy of Management Journal, 54(3), 528–550.
4. Barrick, M. R., & Mount, M. K. (1991). The Big Five personality dimensions and job performance: A meta-analysis. Personnel Psychology, 44(1), 1–26.
5. Larson, L. M., Rottinghaus, P. J., & Borgen, F. H. (2002). Meta-analyses of Big Six interests and Big Five personality factors. Journal of Vocational Behavior, 61(2), 217–239.
6. Feist, G. J. (1998). A meta-analysis of personality in scientific and artistic creativity. Personality and Social Psychology Review, 2(4), 290–309.
7. Ashton, M. C., & Lee, K. (2007). Empirical, theoretical, and practical advantages of the HEXACO model of personality structure. Personality and Social Psychology Review, 11(2), 150–166.
8. Judge, T. A., Livingston, B. A., & Hurst, C. (2012). Do nice guys—and gals—really finish last? The joint effects of sex and agreeableness on income. Journal of Personality and Social Psychology, 102(2), 390–407.
9. Jensen-Campbell, L. A., & Graziano, W. G. (2001). Agreeableness as a moderator of interpersonal conflict. Journal of Personality, 69(2), 323–362.
10. Selfhout, M., Burk, W., Branje, S., Denissen, J., van Aken, M., & Meeus, W. (2010). Emerging late adolescent friendship networks and Big Five personality traits: A social network approach. Journal of Personality, 78(2), 509–538.
11. Roberts, B. W., Walton, K. E., & Viechtbauer, W. (2006). Patterns of mean-level change in personality traits across the life course: A meta-analysis of longitudinal studies. Psychological Bulletin, 132(1), 1–25.
12. Poropat, A. E. (2009). A meta-analysis of the five-factor model of personality and academic performance. Psychological Bulletin, 135(2), 322–338.
13. Bogg, T., & Roberts, B. W. (2004). Conscientiousness and health-related behaviors: A meta-analysis of the leading behavioral contributors to mortality. Psychological Bulletin, 130(6), 887–919.
14. McCrae, R. R., & Costa, P. T. (1989). Reinterpreting the Myers-Briggs Type Indicator from the perspective of the five-factor model of personality. Journal of Personality, 57(1), 17–40.
15. Bess, T. L., & Harvey, R. J. (2002). Bimodal score distributions and the Myers-Briggs Type Indicator: Fact or artifact? Journal of Personality Assessment, 78(1), 176–186.
16. Pittenger, D. J. (2005). Cautionary comments regarding the Myers-Briggs Type Indicator. Consulting Psychology Journal: Practice and Research, 57(3), 210–221.
17. Capraro, R. M., & Capraro, M. M. (2002). Myers-Briggs Type Indicator score reliability across studies: A meta-analytic reliability generalization study. Educational and Psychological Measurement, 62(4), 590–602.
18. Dyrenforth, P. S., Kashy, D. A., Donnellan, M. B., & Lucas, R. E. (2010). Predicting relationship and life satisfaction from personality in nationally representative samples from three countries: The relative importance of actor, partner, and similarity effects. Journal of Personality and Social Psychology, 99(4), 690–702.
19. Malouff, J. M., Thorsteinsson, E. B., Schutte, N. S., Bhullar, N., & Rooke, S. E. (2010). The five-factor model of personality and relationship satisfaction of intimate partners: A meta-analysis. Journal of Research in Personality, 44(1), 124–127.