התחל את המבחן
תפריט
עשה את המבחן בחינם
שפה

האם MBTI מדעי? מה המחקר אומר באמת

צוות 64 Types · עודכן ב־20 באוקטובר 2026 · 6 דקות קריאה · 15 מקורות שפורסמו

בחלקו. ארבעת הסולמות של Myers-Briggs Type Indicator (MBTI) מודדים הבדלים אמיתיים ומדידים בין אנשים: במחקרים בלתי תלויים הם חופפים מאוד לארבע תכונות של מודל Big Five ונותנים ציונים יציבים למדי.[1][2] מה שהראיות לא תומכות בו הוא הרעיון המרכזי שאנשים מתחלקים ל־16 טיפוסים נפרדים. הציונים רציפים ומתקבצים סביב האמצע, ולכן אנשים רבים נמצאים קרוב לגבול ועלולים לקבל טיפוס אחר במבחן חוזר.[3][4] בנוסף, ל־MBTI חסרה אחת התכונות הנחקרות ביותר בפסיכולוגיה: יציבות רגשית.[1]

במדריך הזה נפריד בין מה שעומד במבחן לבין מה שלא, נסביר למה המבחן בכל זאת מרגיש כל כך מדויק, ונראה איך להשתמש בשפת הטיפוסים בלי ליפול למלכודות שלה.

מה MBTI טוען שהוא מודד

את MBTI פיתחו קתרין בריגס ואיזבל בריגס מאיירס על בסיס תורת הטיפוסים הפסיכולוגיים של קרל יונג. המבחן ממיין אנשים לפי ארבעה זוגות של העדפות: מוחצנות או מופנמות (E/I), חישה או אינטואיציה (S/N), חשיבה או רגש (T/F), ושיפוט או תפיסה (J/P). כשלוקחים אות אחת מכל זוג מקבלים 16 טיפוסים בני ארבע אותיות, למשל INTJ או ESFP.

כאן מתערבבות שתי טענות שונות לגמרי, וכדאי לשפוט אותן בנפרד:

  • טענת המדידה: ארבעת הסולמות לוכדים הבדלים יציבים ומשמעותיים בין אנשים.
  • טענת הטיפוסים: אנשים קיימים ב־16 סוגים שונים מהותית, לכל אחד מערכת קבועה של “פונקציות” מנטליות, והטיפוס הוא משהו שאתה הוא, ולא אוסף ציונים שיש לך.

פסק הדין של המחקר שונה מאוד לגבי שתי הטענות.

מה עומד במבחן: ארבעת הסולמות מודדים תכונות אמיתיות

הניתוח הבלתי תלוי המשפיע ביותר של MBTI הוא מחקר משנת 1989 של רוברט מקריי ופול קוסטה, שניים מהאדריכלים הראשיים של מודל Big Five. הם נתנו ל־468 מבוגרים למלא גם את MBTI וגם את שאלון האישיות NEO, עם דיווח עצמי ודירוגים של מכרים. כל סולם של MBTI התאים לתכונה אחרת של Big Five: E/I למוחצנות, S/N לפתיחות לחוויות, T/F לנעימות ו־J/P למצפוניות. שני הקשרים הראשונים היו חזקים, השניים האחרונים בינוניים. המחברים הסיקו ש־MBTI “למעשה מדד היבטים של ארבעה מתוך חמשת הממדים העיקריים של אישיות תקינה”.[1] מחקר בריטי מצא את אותו דפוס כללי.[5]

גם יציבות הציונים סבירה. מטא־אנליזה של אומדני מהימנות ממחקרי MBTI שפורסמו הראתה שהסולמות נותנים בדרך כלל ציונים עם עקביות פנימית גבוהה ומהימנות מבחן חוזר גבוהה, אף שהערכים השתנו בין מחקרים.[2]

כלומר, האותיות אינן מקריות. אם אתה נוטה בבירור למופנמות, אתה בממוצע באמת שקט יותר ופחות נועז חברתית מרוב האנשים, וההבדל הזה ניתן למדידה גם בכלים אחרים ונראה למי שמכיר אותך.

טיפ מעשי

קרא כל אות של MBTI כמדד גס של תכונת Big Five. כבר התרגום הזה פותח לך עשרות שנים של מחקר על מה שתכונות באמת מנבאות. המדריך שלנו MBTI ו־Big Five מסביר את הקשר בפירוט.

מה לא עומד במבחן: 16 טיפוסים נפרדים

אילו אנשים באמת התחלקו לשני סוגים בכל סולם, הציונים היו מתקבצים בשתי דבשות, עם מעט אנשים באמצע. הנתונים מראים משהו אחר. מקריי וקוסטה לא מצאו “שום תמיכה ברעיון ש־MBTI מודד העדפות דיכוטומיות באמת או טיפוסים שונים מהותית”; במקום זאת הכלי מודד ארבעה ממדים רציפים ובלתי תלויים יחסית.[1]

דיווחים מוקדמים על התפלגויות דו־שיאיות (בימודליות) של ציוני MBTI התבררו בהמשך כתוצר לוואי טכני. כשבס והארווי חישבו מחדש את הציונים של כ־12,000 אנשים בעזרת תורת התגובה לפריט המודרנית ובדיוק חישובי מספיק, הבימודליות נעלמה, וההתפלגויות התבררו כ“מרוכזות מאוד באמצע”: לרוב האנשים היו ציונים קרובים לאמצע.[3]

זה חשוב, כי גבול שעובר באמצע התפלגות כזו חוצה בדיוק את האזור הצפוף ביותר. שני אנשים שנבדלים בתשובה אחת יכולים לקבל אותיות הפוכות, בעוד ששני אנשים בקצוות שונים של אותו צד מקבלים אותה אות.

אותה אות, אנשים שונים מאוד (דוגמאות לאחוזוני מוחצנות)
אדםאחוזון מוחצנותאותבמציאות
A49Iכמעט בדיוק ממוצע
B51Eכמעט בדיוק ממוצע
C97Eחברותי הרבה יותר מ־A או B

כאן A ו־B כמעט זהים, אבל אחד “מופנם” והשני “מוחצן”, בעוד ש־B ו־C מקבלים אותה אות אף שהם רחוקים מאוד זה מזה. ציונים רציפים נמנעים מהבעיה הזו.

למה רבים מקבלים טיפוס אחר במבחן חוזר

חוויה נפוצה: אתה עושה את המבחן פעמיים ומקבל שני קודים שונים בני ארבע אותיות. ניתוחים של MBTI מצביעים על חוסר היציבות הזה בסיווג כסיבה העיקרית לזהירות כלפי גישת הטיפוסים.[4]

חוסר היציבות נובע ישירות מההתפלגות המרוכזת באמצע. כל ציון כולל טעות מדידה קטנה. אצל מי שקרוב לגבול, הטעות הקטנה הזו מספיקה כדי להפוך את האות. ומכיוון שכל ארבע האותיות צריכות להתאים כדי שהטיפוס יישאר זהה, הסיכוי שלפחות אחת תתהפך גבוה בהרבה מאשר בכל סולם לבדו. סולמות מהימנים עדיין יכולים לתת טיפוסים לא יציבים.

גם שינוי אמיתי משחק תפקיד. בממוצע, אנשים נעשים מצפוניים יותר, יציבים יותר רגשית ובטוחים יותר חברתית בין גיל 20 ל־40,[6] כך שאות J/P שהייתה גבולית בגיל 19 עשויה להתייצב עד גיל 35. הראיות נמצאות בהאם טיפוס האישיות שלך יכול להשתנות?

מה חסר ב־MBTI

בנתונים של מקריי וקוסטה, את התכונה החמישית של Big Five, נוירוטיות (שהקוטב ההפוך שלה הוא יציבות רגשית), לא לכד אף אחד מארבעת הסולמות של MBTI.[1] זה פער רציני. נוירוטיות קשורה מאוד להפרעות חרדה ודיכאון,[7] והיא התכונה של Big Five עם הקשר החזק ביותר (השלילי) לשביעות רצון מהעבודה.[8]

מחקרים על מילים שמתארות אישיות בשפות שונות מצאו גם גורם רחב שישי, כנות–ענווה, שכולל כנות, הגינות, הימנעות מחמדנות וצניעות.[9] הוא מנבא התנהגות אתית ומשתפת פעולה מעבר ל־Big Five,[10][11] ולא MBTI ולא Big Five מודדים אותו ישירות. המדריך שלנו על כנות–ענווה עוסק בתכונה הזו.

ומה עם הפונקציות הקוגניטיביות?

קהילות טיפוסים רבות ברשת מפרשות את האותיות דרך “הפונקציות הקוגניטיביות” של יונג (למשל “אינטואיציה מופנמת”), שמסודרות בהיררכיה קבועה לכל טיפוס. מקריי וקוסטה הסיקו שהנתונים שלהם מרמזים שתורתו של יונג “שגויה, או ש־MBTI אינו מפעיל אותה כראוי, ואי אפשר להשתמש בה כבסיס מהימן לפרשנותו”.[1] היררכיות הפונקציות אינן חלק ממחקר האישיות המבוסס, ואנחנו לא משתמשים בהן.

למה זה בכל זאת מרגיש כל כך מדויק

התחושה שתיאור מתאים לך היא ראיה חלשה לתוקף של מבחן. בהדגמה קלאסית משנת 1949, הפסיכולוג ברטרם פורר נתן לסטודנטים שלו מה שהוצג כפרופילים אישיים. כולם קיבלו אותו טקסט, שנלקח ברובו מספר אסטרולוגיה מהקיוסק, והסטודנטים דירגו אותו כתיאור טוב מאוד של עצמם.[12] ניתוחים מאוחרים יותר הראו שאנשים מקבלים משוב כזה בקלות רבה יותר כשהוא מחמיא, מעורפל ומוצג כנכתב במיוחד עבורם.[13]

תיאורי טיפוסים הם בדרך כלל חיוביים, כלליים ומוצגים כטיפוס “שלך”, בדיוק המתכון לאפקט הזה. זה לא הופך את הסולמות עצמם לחסרי משמעות, אבל זה אומר שתחושת ההיכרות לא יכולה להכריע את השאלה. עוד בעד כמה מבחני אישיות מדויקים?

איך להשתמש בחוכמה בשפת הטיפוסים

טיפ מעשי: שפוט את עוצמת ההעדפה

הסתכל על הציונים, לא רק על האותיות. העדפה חזקה (רחוקה מהאמצע) אומרת עליך משהו; מקרה גבול אומר בעיקר שאתה סביב הממוצע בתכונה הזו.

טיפ מעשי: אל תתלה בו שום דבר חשוב

השתמש בטיפוס לשיחות ולהתבוננות עצמית, לא להחלטות על אנשים אחרים. פיטנג׳ר הזהיר שהכלי אולי לא תומך בהרבה מהטענות שמפיציו טוענים,[4] והמחקר על ביצועים בעבודה נשען על מדדי תכונות כמו Big Five.[14]

טיפ מעשי: הימנע מתוויות קבועות

אל תשתמש בטיפוס כסיבה לכך שאינך מסוגל לעשות משהו. תכונות משתנות לאורך החיים, ומאמץ מכוון מביא לשינויים מדידים.[6][15]

איך 64 Types פותר את הבעיות האלה

אנחנו שומרים על ארבע האותיות המוכרות, כי אנשים מוצאים בהן תועלת, אבל מודדים כל אות כתכונת Big Five רציפה בעזרת פריטי מחקר מנחלת הכלל, נותנים לך אחוזון ביחס לכ־20,000 תשובות אמיתיות, ומסמנים כמקרה גבול כל תכונה שנמצאת פחות מ־10 נקודות מהממוצע, יחד עם הקוד שאתה עשוי לקבל במבחן חוזר. אנחנו מוסיפים גם את שתי התכונות החסרות, יציבות רגשית (C/R) וכנות–ענווה (M/A), וזה נותן 2⁶ = 64 טיפוסים. הפרטים נמצאים בעמוד המדע ובאיך עובד מבחן 64 Types.

שאלות נפוצות

האם MBTI הוא פסאודו־מדע?

לא לגמרי. ארבעת הסולמות שלו מתואמים עם ארבע תכונות Big Five שנחקרו היטב, ויש להם מהימנות סבירה.[1][2] נקודת החולשה היא הטענה שאנשים מתחלקים ל־16 טיפוסים נפרדים: התפלגויות הציונים לא תומכות בה.[3]

למה קיבלתי טיפוס אחר כשעשיתי שוב את MBTI?

כנראה כי אתה קרוב לאמצע לפחות בסולם אחד. הציונים מתקבצים סביב האמצע, כך שטעות מדידה קטנה יכולה להפוך אות, ובארבע אותיות הסיכונים שלפחות אחת תתהפך מצטברים.[3][4]

האם 16Personalities זהה ל־MBTI?

לא. 16Personalities הוא מבחן מקוון חינמי נפרד של חברה אחרת, שמשתמש בקודים דומים בני ארבע אותיות. ה־MBTI הרשמי הוא כלי אחר. אף אחד מהם לא צריך להיחשב שקול לשאלון Big Five מדעי.

האם מעסיקים צריכים להשתמש ב־MBTI בגיוס?

המחקר על אישיות וביצועים בעבודה נשען על מדדי תכונות כמו Big Five, שבהם מצפוניות היא המנבא העקבי ביותר בכל המקצועות.[14] תוויות טיפוס זורקות את רוב המידע הזה, ולכן הן בסיס חלש להחלטות גיוס.

מקורות

  1. McCrae, R. R., & Costa, P. T. (1989). Reinterpreting the Myers-Briggs Type Indicator from the perspective of the five-factor model of personality. Journal of Personality, 57(1), 17–40.
  2. Capraro, R. M., & Capraro, M. M. (2002). Myers-Briggs Type Indicator score reliability across studies: A meta-analytic reliability generalization study. Educational and Psychological Measurement, 62(4), 590–602.
  3. Bess, T. L., & Harvey, R. J. (2002). Bimodal score distributions and the Myers-Briggs Type Indicator: Fact or artifact? Journal of Personality Assessment, 78(1), 176–186.
  4. Pittenger, D. J. (2005). Cautionary comments regarding the Myers-Briggs Type Indicator. Consulting Psychology Journal: Practice and Research, 57(3), 210–221.
  5. Furnham, A. (1996). The big five versus the big four: The relationship between the Myers-Briggs Type Indicator (MBTI) and NEO-PI five factor model of personality. Personality and Individual Differences, 21(2), 303–307.
  6. Roberts, B. W., Walton, K. E., & Viechtbauer, W. (2006). Patterns of mean-level change in personality traits across the life course: A meta-analysis of longitudinal studies. Psychological Bulletin, 132(1), 1–25.
  7. Kotov, R., Gamez, W., Schmidt, F., & Watson, D. (2010). Linking "big" personality traits to anxiety, depressive, and substance use disorders: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 136(5), 768–821.
  8. Judge, T. A., Heller, D., & Mount, M. K. (2002). Five-factor model of personality and job satisfaction: A meta-analysis. Journal of Applied Psychology, 87(3), 530–541.
  9. Ashton, M. C., Lee, K., Perugini, M., Szarota, P., de Vries, R. E., Di Blas, L., Boies, K., & De Raad, B. (2004). A six-factor structure of personality-descriptive adjectives: Solutions from psycholexical studies in seven languages. Journal of Personality and Social Psychology, 86(2), 356–366.
  10. Pletzer, J. L., Bentvelzen, M., Oostrom, J. K., & de Vries, R. E. (2019). A meta-analysis of the relations between personality and workplace deviance: Big Five versus HEXACO. Journal of Vocational Behavior, 112, 369–383.
  11. Thielmann, I., Spadaro, G., & Balliet, D. (2020). Personality and prosocial behavior: A theoretical framework and meta-analysis. Psychological Bulletin, 146(1), 30–90.
  12. Forer, B. R. (1949). The fallacy of personal validation: A classroom demonstration of gullibility. Journal of Abnormal and Social Psychology, 44(1), 118–123.
  13. Furnham, A., & Schofield, S. (1987). Accepting personality test feedback: A review of the Barnum effect. Current Psychology, 6(2), 162–178.
  14. Barrick, M. R., & Mount, M. K. (1991). The Big Five personality dimensions and job performance: A meta-analysis. Personnel Psychology, 44(1), 1–26.
  15. Hudson, N. W., & Fraley, R. C. (2015). Volitional personality trait change: Can people choose to change their personality traits? Journal of Personality and Social Psychology, 109(3), 490–507.

איך אנחנו כותבים את המדריכים: כל טענה מדעית מפנה למקור שפורסם, גודלי האפקט מוצגים כפי שפורסמו, ועצות שחורגות מהראיות מסומנות כטיפים מעשיים. קרא על השיטה שלנו. מצאת טעות? כתוב לנו לכתובת [email protected].

מדריכים קשורים

MBTI ו־Big Five: איך 16 הטיפוסים מתאימים למודל המדעי

לאיזו תכונת Big Five מתאימה כל אות של MBTI (מקריי וקוסטה, 1989), מה מודל Big Five מוסיף ואיזה מבחן מתאים למה. עם מקורות.

עד כמה מבחני אישיות מדויקים? מהימנות, מבחן חוזר ואפקט בארנום

איך לשפוט מבחן אישיות: מהימנות, יציבות במבחן חוזר, הסכמה עם דירוגים של חברים, תוצאות אמיתיות, ולמה תוצאות מעורפלות מרגישות מדויקות.

איך עובד מבחן 64 Types: פריטים, ניקוד, נורמות ומקרי גבול

הצגה שקופה של מבחן האישיות 64 Types: מאיפה מגיעות 62 השאלות, איך מחושבים האחוזונים ומה אומר סימון של מקרה גבול.